Law1972The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 49 of חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, דמי שכירות בשכירות משנה.
This section is in חלק ב׳: שכירות – זכויות וחובות / פרק ב׳: דמי שכירות של דירות
49. דמי שכירות בשכירות משנה
(א)דייר הדר בדירה והשכיר חלק ממנה לפני תשל״א, יהיו דמי השכירות של אותו חלק צירוף הסכומים הבאים:
(1)חלק יחסי מדמי השכירות של כל הדירה, בתוספת ריווח סביר שלא יעלה על 100% מאותו חלק של דמי השכירות;
(2)חלק יחסי מן הארנונות והתשלומים האחרים, לרבות דמי מים, המוטלים על הדייר הראשי בתור מחזיק הדירה.
(ב)השכיר הדייר חלק מהדירה אחרי תשל״א, יחולו הוראות אלה:
(1)ההגבלה על גובה דמי השכירות המשנה לפי סעיף קטן (א) – לא תחול;
(2)הדייר ישלם לבעל הבית תוספת של דמי השכירות של הדירה בשיעור של 75% מהחלק היחסי של אותם דמי שכירות המתאים לחלק המושכר של הדירה.
(ג)הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהאדם שהשכיר חלק מהדירה בבית שחוק זה חל עליו איננו דייר כמשמעותו בחוק זה, בין שהוא בעל הנכס המושכר ובין שהוא חוכר־לדורות.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.