Law1986The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 43 of חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, יציאה לחוץ לארץ.
This section is in פרק ה׳: הוראות כלליות
43. יציאה לחוץ לארץ
תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד [31]
(א)מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי סעיף 36, לפי סעיף 22ב או לפי פרק ג׳1 והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
(ב)(בוטל).
(ב1)היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.
(ג)(בוטל).
(ד)(בוטל).
(ה)שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין סעיף 46.
(ו)(בוטל).
The text on this page is adapted from the entry חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.