Skip to main content

Law1986

Section 44א of חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, חסיון של נתון אישי צבאי.

This section is in פרק ה׳: הוראות כלליות

44א. חסיון של נתון אישי צבאי

תיקון: תשנ״ה־2

(א)לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.

(ב)שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.

(ג)בסעיף זה –

”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;

”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;

”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring