Skip to main content

Law1952

Section 4א of חוק האזרחות, תשי״ב–1952, אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל.

This section is in פרק ראשון: רכישת האזרחות

4א. אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל

תיקון: תשכ״ח

(א)מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה־18 לבין יום הולדתו ה־21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו.

(ב)מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) ונתקיימו לגביו התנאים המפורשים בו, יאשר שר הפנים, או מי שהשר הסמיכו לכך, את בקשתו; אולם רשאי הוא שלא לאשר את הבקשה אם הורשע המבקש בעבירה על בטחון המדינה או שנידון למאסר חמש שנים או יותר בשל עבירה אחרת.

(ג)אזרחות לפי סעיף זה נקנית מיום אישור הבקשה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק האזרחות, תשי״ב–1952⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring