Skip to main content

Law1952

Section 5 of חוק האזרחות, תשי״ב–1952, התאזרחות.

This section is in פרק ראשון: רכישת האזרחות

5. התאזרחות

(א)בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)נמצא בישראל;

(2)היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;

(3)זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;

(4)השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;

(5)יודע ידיעת־מה את השפה העברית;

(6)ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.

(ב)מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.

(ג)לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו:

”אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל“.

(ד)האזרחות נקנית מיום ההצהרה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק האזרחות, תשי״ב–1952⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring