Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of חוק הדרכונים, תשי״ב–1952, שיקול דעת השר.
6. שיקול דעת השר
תיקון: תש״ע, תשע״ז־2, תשפ״ג
(א)השר רשאי, לפי שיקול דעתו –
(1)לסרב ליתן דרכון או תעודת מעבר, ולסרב להאריכם;
(2)לקבוע תנאים למתן דרכון או תעודת מעבר ולהארכתם;
(3)לבטל דרכון או תעודת מעבר שניתנו או לקצר את תקופת תקפם, ולצוות על החזרתם;
(4)לסייג, בין בזמן מתן דרכון או תעודת מעבר ובין לאחר מכן, את הארצות שביחס אליהן יהיה להם תוקף;
(5)לקבוע כי דרכון או תעודת מעבר יכילו אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים או חומר מחשב אחר; לעניין זה –
”אמצעי זיהוי ביומטריים“ ו”נתוני זיהוי ביומטריים“ – כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009;
”חומר מחשב“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
(ב)(בוטל).
The text on this page is adapted from the entry חוק הדרכונים, תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.