Skip to main content

Law1952

Section 12ב7 of חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, תוכנו של צו הגבלת שימוש במקום.

This section is in פרק שלישי: ביטול אשרות ועבירות / סימן ה׳: הלנה והעסקה שלא כדין

12ב7. תוכנו של צו הגבלת שימוש במקום

תיקון: תשע״ו, תשע״ח־2

(א)צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יקבע תנאים, הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות סגירת המקום לתקופה הנקובה בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע המשך ביצוע עבירה במקום.

(ב)צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו.

(ג)בסעיף זה, ”ערובה“ – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, והכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring