Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 8א of חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, שמירת מידע ומחיקתו.
This section is in פרק שני: סדרי כניסה וסדרי יציאה
8א. שמירת מידע ומחיקתו
תיקון: תשפ״ג־2
(א)רשות האוכלוסין וההגירה תשמור מידע כאמור בסעיף 8(א)(1) בדבר כלי הסעה, ובכלל זה מועד הגעתם לישראל ונקודת מוצאם או מועד יציאתם מישראל ויעדיהם, לעניין אזרח ישראלי או תושב כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין (בסעיף זה – המידע), לתקופה שלא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה האמורה, יימחק המידע מכל מקום שבו נשמר.
(ב) (1)רשות האוכלוסין וההגירה רשאית להעביר את המידע, כולו או חלקו, לגורמים המנויים בתוספת הראשונה, לשם מילוי תפקידיהם על פי דין, ובתנאים הקבועים בתוספת האמורה, ובלבד שמי שקיבל מידע לפי סעיף קטן זה לא יעבירנו לגורם אחר, וימחק את המידע מכל מקום שבו נשמר לא יאוחר מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
(2)על אף הוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, והוראות כל דין אחר, העברת המידע, כולו או חלקו, ושמירתו מותרות בהתאם להוראות לפי סעיף זה, בלבד.
(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשות האוכלוסין וההגירה ומי שקיבל מידע לפי הוראות סעיף קטן (ב) רשאים שלא למחוק מידע לגבי אדם מסוים אם המידע משמש לחקירת עבירה, מניעתה או סיכולה, או בהליך שהמדינה היא צד לו, ובלבד שהמידע דרוש לשם מילוי תפקידיהם; מי שברשותו מידע כאמור רשאי לשומרו או להעבירו לאחר, בכפוף להוראות לפי כל דין.
(ד)שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.