Skip to main content

Law1950

Section 34 of חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, הטיפול בנכסי נפקדים לפני מינוי האפוטרופוס.

34. הטיפול בנכסי נפקדים לפני מינוי האפוטרופוס

(א)אם סבור שר האוצר שאדם שטיפל בנכסי נפקדים או בנכסים שהיה לו יסוד לחשבם לנכסי נפקדים, בתוך התקופה שבין יום ט״ז בכסלו תש״ח (29 בנובמבר 1947) ובין יום פרסום מינוי האפוטרופוס, עשה זאת כמיטב יכלתו ובתום לבב ומתוך רצון למסור את הנכסים שבטיפולו, ושהאדם מסר לידי האפוטרופוס את הנכסים שהיו בידיו, בשעת פרסום מינוי האפוטרופוס או סמוך לכך, רשאי שר האוצר לתת אישור לכך בהודעה שיפרסם ברשומות.

(ב)טיפולו של אדם אשר ביחס אליו פרסם שר האוצר הודעה לפי סעיף קטן (א) ייחשב לחוקי ולמוצדק לכל דבר; כל פעולה שהיתה חלק מאותו טיפול ושנעשתה על ידי אותו אדם, או על ידי אחר לפי הוראותיו, לא תשמש יסוד להאשמה או עילה לתביעה נגד אותו אדם או האחר, אלא אם יוכח מעל לכל ספק המתקבל על הדעת, שהנאשם או הנתבע עשה את הפעולה בכוונה זדונית או מתוך רשלנות חמורה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring