Skip to main content

Law1950

Section 9 of חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, תשלומים לנתמכי נפקדים ולנפקדים, תשלומים למטרות הקדש.

9. תשלומים לנתמכי נפקדים ולנפקדים, תשלומים למטרות הקדש

תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז־2

(א)אם סבור האפוטרופוס שאדם פלוני מחסורו היה על נפקד, רשאי האפוטרופוס להעניק לאותו אדם, מתוך הנכסים המוחזקים של הנפקד, הענקות בשיעורים הדרושים, לדעת האפוטרופוס, כדי לפרנס אותו אדם, ובלבד שלא יעלו על שלוש מאות לירות לחודש לכל אדם כזה.

(ב)היו בני אדם אחדים כאלה שמחסורם היה על אותו נפקד, ולדעת האפוטרופוס יש קשרי משפחה בינם לבין עצמם, רשאי האפוטרופוס לשלם את ההענקות לאחד מהם בשביל כולם.

(ג)האפוטרופוס רשאי להעניק הענקה כאמור גם לנפקד עצמו, אם היא דרושה, לדעת האפוטרופוס, לפרנסת הנפקד.

(ד)(בוטל).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring