Skip to main content

Regulations1961

Section 33 of תקנות התעבורה, תשכ״א–1961, החובה להשתמש בכביש בלבד.

This section is in חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שני: התנהגות בדרך / סימן ב׳: הכביש ונתיביו

33. החובה להשתמש בכביש בלבד

תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ו־7, תשס״א־2, תשע״ז־7, תשפ״א־13

(א)במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.

(ב)עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) –

(1)רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה;

(2)רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש;

(3)אם הוצב בשול הדרך תמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות התעבורה, תשכ״א–1961⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring