Skip to main content

Law1982

Section 14ב of חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר.

This section is in פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה

14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר

תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2

(א)בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע ועל פי הוראות סעיף 64א(ג); ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.

(ב) (1)נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).

(2)החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:

(א)המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;

(ב)מועד קביעת החובה ברישיון החברה.

(ג) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).

(2)החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).

(ד)נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –

(1)רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;

(2)רשאי ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיפים 4, 4א2 או 12 לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי ספק שירותי הבזק הנייחים.

(ה)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר כי החברה או אותו ספק שירותי בזק נייחים יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.

(ו)אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל ספק שירותי בזק נייחים תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring