Section 4ו of חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, שירות לכלל הציבור.

(א)השר רשאי לקבוע רשימה של שירותי בזק, ושל שירותים נלווים להן שהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).

(ב) (1)קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לספק מורשה ליתן שירות על פי רשיונו, על פי תקנות ההיתר הכללי או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.

(2)השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:

(א)לתחרות בתחום הבזק;

(ב)לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;

(ג)להיקף מתן השירותים בידי הספק המורשה ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.

(3)הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג) (1)השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:

(א)התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;

(ב)קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי ספק מורשה אחד או שניים;

(ג)עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו ספק מורשה האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;

רשאי הוא לקבוע כי על ספק מורשה אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.

(2)קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

(3)קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ד)(בוטל).

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של ספק מורשה, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רישיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, או לפי כל דין.