Skip to main content

Regulations1991

Section 3 of תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א–1991, פרסומת ודרכי שיווק אסורים מחמת הטעיה, גיל, תמימות וחוסר נסיון.

3. פרסומת ודרכי שיווק אסורים מחמת הטעיה, גיל, תמימות וחוסר נסיון

תיקון: תשנ״א, תשס״ו

לא יעשה אדם פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים שיש בהם –

(1)ניצול לרעה של דמיונם של קטינים ושל נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם או חוסר נסיונם;

(2)תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל קטינים;

(3)שימוש בעירום או ברמזים מיניים;

(4)משום עידוד קטינים לרכוש מצרך אלא אם כן המצרך או השירות הוא מסוג שסביר שקטינים ירכשו אותו, והוא עשוי במאמץ סביר להיות בהישג ידם;

(5)משום עידוד קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם או בכל אדם אחר לרכוש עבורם את המצרך או השירות;

(6)כדי לגרום לכך שקטינים ירגישו מקופחים, נחותים או בלתי מקובלים לעומת קטינים אחרים, אם אינם רוכשים את המוצר או גורמים לרכישתו עבורם;

(7)נתונים על התוצאות האפשריות של שימוש במצרך שהוא מעבר ליכולת ההשגה של קטין או רמיזה כי המוצר יעניק לקטין תכונות או יתרונות אשר אינם קשורים במוצר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ״א–1991⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring