Skip to main content

Law1991

Section 44 of חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, עבירות ועונשין.

44. עבירות ועונשין

(א)רופא הנותן תעודה בדבר היותו של אדם חולה כשהוא יודע שאינו חולה, או כשלא עשה את הדרוש כדי להיווכח אם הוא חולה או לא, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)מי שגרם ביודעין לאשפוזו של אדם בבית חולים ללא צורך או שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

(ג)המשתמש בבית חולים או במרפאה כלפי חולה באמצעי כפיה שלא על פי הוראות חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ד)מי שעשה מעשה או נמנע מעשות מעשה כדי לשלול מאדם זכות הניתנת לו לפי חוק זה או כדי להכביד על מימושה, וכן העובר עבירה על הוראות חוק זה שאין עונש אחר בצדה, דינו – מאסר שנה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring