Law2008The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12 of חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, יציאה לחוץ לארץ.
This section is in פרק ג׳: שירות מילואים
12. יציאה לחוץ לארץ
(א)השר, לאחר התייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע מדינות שכניסת חיילי מילואים אליהן תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים.
(ב) (1)השר רשאי, בנסיבות חירום ואם שוכנע כי ביטחון המדינה מחייב זאת, או אם התקבלה החלטה על מצב מיוחד כאמור בסעיף 9, לקבוע בצו כי חייל מילואים לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת השר; היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהא כללי או לסוג מסוים של חיילי מילואים או לגבי חייל מילואים פלוני, בתנאים או בלא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ.
(2)השר רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוג מסוים של חיילי מילואים, או לגבי חייל מילואים פלוני, כי צו לפי פסקה (1) יחול לגביו כל עוד מתקיימים תנאים שקבע.
(ג)צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.