Section 14 of חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981, התיישנות הרשעה.

(א)לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה – תקופת ההתיישנות):

(1)אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

(2)אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

(3)אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;

(4)אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) – שבע שנים.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עבירה שעבר קטין, בשינויים אלה:

(1)אם הוטל מאסר עד שלוש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים;

(2)אם הוטל מאסר עד חמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

(3)אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

(4)אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3) או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) – תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.

(ג)המשטרה תמסור מידע אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) אם ידוע לה שהאדם עדיין לא נשא ענשו, כולו או מקצתו.

(ד)אם בתקופת ההתיישנות הורשע אדם בעבירה או ניתנה עליו קביעה כאמור בסעיף 2(3), יימסר מידע על ההרשעה הקודמת כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או של הקביעה.

(ה)לענין סעיף זה, ”מאסר“ – מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל.