Skip to main content

Law1971

Section 7 of חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971, שמירת תקפם של צווים ופסקי דין.

This section is in פרק ב׳ – בית משפט לנוער

7. שמירת תקפם של צווים ופסקי דין

צו סופי או פסק דין סופי של בית משפט לא יהיה פסול מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כי בית משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring