Law1988The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 13 of חוק הספורט, התשמ״ח–1988, שימוש במיתקני ספורט.
This section is in פרק ב׳: הסדרת תחום הספורט / סימן ד׳: הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט
13. שימוש במיתקני ספורט
(א)השר רשאי, בהסכמת שר הפנים, לקבוע בתקנות תנאים שבהם ניתן לחייב רשות מקומית לאפשר פעילות ספורט במיתקני ספורט המצויים במוסדות חינוך, במבני ציבור או בשטחים ציבוריים השייכים לאותה רשות מקומית, בשעות שבהן המיתקנים אינם בשימוש, ובלבד שתינתן עדיפות לכל התושבים של אותה רשות מקומית.
(ב)לא ישתמש אדם במיתקני ספורט כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן שילם דמי שימוש כפי שקבעה הרשות המקומית.
(ג)הוראות פקודת המסים (גביה) יחולו על גביית דמי שימוש לפי סעיף קטן (ב) כאילו היו מס.
(ד)השר רשאי, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להורות בצו לרשות מקומית או למספר רשויות מקומיות במשותף, להקצות שטחים לפעילות ספורט ולמיתקני ספורט ולהקים מבני ספורט; צו כאמור יינתן בהתחשב בגודל האוכלוסיה ובסוגי הפעילויות המתאימים לה, ויוגדרו בו השטח, סוגי המיתקנים ומידותיהם.
(ה)השר רשאי לקבוע תקנים למיתקני ספורט ולמכשירי ספורט במוסד חינוך, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
The text on this page is adapted from the entry חוק הספורט, התשמ״ח–1988 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.