Law2001The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 20 of חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, ביטול שחרור בשל עבירה נוספת.
This section is in פרק ג׳: ביטול שחרור על־תנאי
20. ביטול שחרור בשל עבירה נוספת
תיקון: תשס״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה
(א)אסיר ששוחרר על־תנאי לפי הוראות פרק ב׳ ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), הועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להחליט, מנימוקים שיירשמו, על המשך השחרור בתנאים שנקבעו על ידה או על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, לפי העניין, או בתנאים אחרים שתקבע, ובלבד שלא הוטל על האסיר עונש מאסר בפועל בשל העבירה הנוספת שעבר בתקופת התנאי; החליטה הועדה כאמור, תחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לענין זה –
”מאסר בפועל“ – למעט מאסר בעבודות שירות לפי הוראות סימן ב׳1 בפרק ו1 לחוק העונשין;
”תקופת תנאי חדשה“ – תקופה שתחילתה ביום ההחלטה על המשך השחרור ואורכה כאורך תקופת התנאי; החלטת הועדה על המשך שחרורו על־תנאי של אסיר לפי הוראות סעיף קטן זה תינתן, לגבי אותו אסיר, פעם אחת בלבד.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א), הועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להורות כי אסיר ששחרורו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א), ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי, אולם לא פחות ממחציתה; הורתה הועדה כאמור – תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא, לפי הוראת הועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מתקופת המאסר שנשא ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.
(ד)(בוטל).
The text on this page is adapted from the entry חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.