Law2009The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6 of חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009, נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי.
This section is in פרק ג׳: נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים / סימן ב׳: נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות
6. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי
תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״ה, תשפ״ה־3
(א)בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם:
(1)עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך;
(1א)(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025): עובד מדינה כאמור בסעיף 3(א) – במסגרת מילוי תפקידו לפי אותו סעיף;
(2)שוטר;
(3)סוהר;
(4)עובד רשות הביטחון שראש רשות הביטחון הסמיכו לכך;
(5)חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, שהוסמך לכך לפי פקודות הצבא כהגדרתן בחוק האמור;
(6)ממונה ביטחון או מאבטח, כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון של הגופים המנויים בפרטים 2 ו־3 בתוספת הראשונה לחוק האמור, ששר הביטחון הסמיכם לכך;
(7)איש משמר הכנסת כהגדרתו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968, שקצין הכנסת הסמיכו לעניין חוק זה;
(8)מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים לפי חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008;
(8א)איש ביטחון כהגדרתו בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977, ובלבד שטביעות אצבעות יינטלו מאדם רק אם לא ניתן לזהותו באמצעות השוואת תמונת תווי פנים;
(9)עובד בגוף ציבורי המנוי בתוספת הראשונה, שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – גוף כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות, שמתקיים בו אחד מאלה:
(א)מוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין;
(ב)מוטל עליו תפקיד בחיקוק, וביצוע תפקידו כאמור מחייב אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין.
(א1)ממונה ביטחון או מאבטח שמונו לפי חוק להסדרת הביטחון, בגוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק האמור או בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק האמור, רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
(ב)השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע בתקנות את התפקידים והסמכויות שלשם ביצועם רשאי עובד גוף ציבורי כאמור בפסקה (9) של סעיף קטן (א), לבצע נטילה, הפקה והשוואה לפי אותו סעיף קטן, וכן תנאים והגבלות שיחולו על עובד כאמור.
(ב1) (1)נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ולא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור, ובלבד שהאפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד תובטח למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
(2)ביצוע פעולות כאמור בפסקה (1) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על הוראות בדבר הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון.
(ג)השר רשאי לקבוע בתקנות בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה, שיהיו מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, כדי למסור לו את מסמך הזיהוי שלו, או כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו כפי שקבע השר, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם; בעל תפקיד שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, ורשאי השר לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל תפקיד כאמור בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה.
(ד)נטילה, הפקה והשוואה כאמור בסעיף קטן (ג) לצורך אימות זהותו של אדם כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו, יכול שיבוצעו גם באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
(ד1) (1)השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, לצורך שיפור או הנגשה של שירות הניתן לציבור בידי גוף שהוא נותן שירות, לקבוע בתקנות כי לשם קבלת שירות מגוף כאמור, יכול שיבוצע אימות זהותו של אדם גם בדרך של נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואת האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד באותו גוף, אם בחר בכך האדם.
(2)השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה כאמור בפסקה (1), ובין השאר הוראות לעניין אבטחת מידע; תקנות לעניין אבטחת מידע שלא ניתן לדון בהן בוועדת הכנסת המשותפת, יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
(3)אין למנוע מאדם שלא בחר באימות זהות כאמור בפסקה (1), את קבלת השירות כאמור באותה פסקה באמצעים שאינם ממוכנים, רק בשל כך שלא בחר באימות זהות כאמור.
(4)בסעיף קטן זה, ”נותן שירות“ – אחד מאלה:
(1)משרד ממשלתי;
(2)תאגיד שהוקם לפי חוק;
(3)חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
(4)מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940;
(5)קופת חולים כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
(ה)אדם חייב לאפשר למי שמוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1) ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי סעיף זה; סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, יראו אותו כמי שלא הזדהה; הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
(ו)אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות סעיף זה ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, ובכלל זה אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי של תושב, לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, והם יימחקו אוטומטית מיד לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי לפי סעיף 7(א)(2).
(ז) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ו) השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים, רשאי להורות, בצו, כי לצורך בדיקת תקינות פעולתה של מערכת להשוואת אמצעים או נתונים ביומטריים של רשות האוכלוסין וההגירה, שיורה עליה, יישמרו באופן זמני ולתקופה שלא תעלה על חודש, במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו לפי הוראות סעיף זה לצורך השוואה לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך זיהוי של תושב לפי הוראות סעיף זה (בסעיף קטן זה – מידע) של לכל היותר 1000 תושבים וכן להורות על התנאים לכך; השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להורות, בצו, על הארכת התקופה האמורה או על הגדלת מספר התושבים כאמור.
(2)מידע יישמר ללא קישור לכל פרט מזהה ורשות האוכלוסין וההגירה תמחק אותו מיד לאחר סיום הבדיקה כאמור בפסקה (1) וקבלת תוצאותיה.
(3)לא תוענק גישה למידע אלא למספר מצומצם של בעלי תפקידים ברשות האוכלוסין, לצורך ביצוע בדיקה כאמור בסעיף קטן זה בלבד, ולאחר שבעלי התפקידים האמורים עברו בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי.
(4)במידע שנשמר לפי סעיף קטן זה לא ייעשה כל שימוש אחר מהשימוש המותר לפיו, לרבות שימושים אחרים לפי חוק זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.