Skip to main content

Law2012

Section 2א of חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, היתר הפעלה לגורם מפעיל פרטי.

This section is in פרק ב׳: הגורם המפעיל – מינוי, היתר הפעלה ותפקידים

2א. היתר הפעלה לגורם מפעיל פרטי

תיקון: תשע״ז

(א)מינו השר ושר האוצר גורם מפעיל פרטי, ייתן לו השר היתר להפעלת תחנות השידור הספרתיות (בחוק זה – היתר הפעלה); בהיתר ההפעלה רשאי השר לקבוע תנאים, בין השאר בעניינים אלה:

(1)אופן הפעלת תחנות השידור הספרתיות;

(2)אופן מתן שירות של הפצת שידורים וטיב השירות;

(3)ערבויות שעל הגורם המפעיל הפרטי להמציא לשם קבלת היתר ההפעלה והבטחת מילוי תנאי ההיתר, והדרכים למימושן;

(4)קביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף 9(ה) ואופן תשלומם;

(5)קביעת תנאי הערבויות והבטוחות ודרכי מימושן בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף 11(ג).

(ב)היתר הפעלה וכן נכסיו של הגורם המפעיל הפרטי הדרושים לו לפעילותו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת השר ובתנאים שקבע.

(ג)גורם מפעיל פרטי שקיבל היתר הפעלה אינו חייב ברישיון לפי סעיף 4 לחוק התקשורת.

(ד)הגורם המפעיל הפרטי לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות לפי חוק זה ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי קבלת שירות כאמור, אלא אם כן השר התיר לו לעשות כן בהיתר ההפעלה, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף קטן זה, ”שירות“ – שירות הניתן לציבור או לגופים ששידוריהם מופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring