Law1995The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12 of חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995, מינוי סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית.
This section is in פרק ג׳: מבנה הסניגוריה הציבורית / סימן ב׳: סניגורים ציבוריים מחוזיים
12. מינוי סניגור ציבורי שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית
תיקון: תשע״ו־2
(א)עורך דין שאינו עובד לשכת הסניגוריה הציבורית והמבקש לשמש סניגור ציבורי יגיש לסניגור הציבורי המחוזי בקשה בכתב; הסניגור הציבורי המחוזי יערוך רשימה של עורכי דין הכשירים לשמש סניגורים ציבוריים.
(ב)הסניגור הציבורי המחוזי ימנה סניגורים ציבוריים מתוך הרשימה, אולם רשאי הוא למנות עורך דין שאינו כלול ברשימה אם עורך הדין הסכים לכך.
(ג)הסניגור הציבורי המחוזי רשאי שלא לכלול עורך דין ברשימה האמורה או להוציאו ממנה, אם שוכנע שהדבר דרוש להבטחת ייצוג הולם לנאשמים.
(ד)על החלטת הסניגור הציבורי המחוזי לפי סעיף קטן (ג) רשאי עורך הדין לערור לפני ועדת ערר שימנה שר המשפטים שהרכבה:
(1)שופט בדימוס והוא יעמוד בראש הועדה;
(2)הסניגור הציבורי הארצי;
(3)נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
The text on this page is adapted from the entry חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.