Skip to main content

Law1976

Section 12א of חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976, הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות.

This section is in פרק ב׳1: שירותי סוכנות נסיעות – חובת הבטחת כספי לקוחות וגילוי נאות

12א. הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות

תיקון: תשס״ב

(א)הנותן, בתמורה או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות (בחוק זה – נותן שירותי סוכנות נסיעות) חייב להבטיח את כספי הלקוחות המקבלים ממנו שירות (בפרק זה – לקוחות) למקרה שהוא נעשה חדל פירעון או למקרים נוספים, שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)הבטחת כספי לקוחות תהיה באחת מאלה:

(1)חברות בקרן להבטחת כספי לקוחות הפועלת בהתאם להוראות סעיף 12ב;

(2)ביטוח באמצעות פוליסת ביטוח שהוציא מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (בפרק זה – חוק הפיקוח) השר יקבע הוראות וכללים לענין הביטוח, לרבות הסכומים או השיעורים שעל פוליסה כאמור לכסות.

(ג)כספים המצויים בקרן, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), המיועדים להבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה, אינם ניתנים לעיקול, לשעבוד או להעברה, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות, ובדרך שקבע כאמור.

(ד)השר יקבע הוראות בדבר חובת דיווח על הבטחת כספי לקוחות לפי סעיף זה ובדבר דרכי הדיווח.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שירותי תיירות, תשל״ו–1976⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring