Skip to main content

Law1957

Section 19 of חוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957, זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

19. זכויות וחובות של עובד ומעסיק

תיקון: תשע״ד

הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הסכמים קיבוציים, תשי״ז–1957⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring