Skip to main content

Regulations2010

Section 14 of תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התש״ע–2010, חייב שמכר את רכבו.

This section is in פרק ו׳: שונות

14. חייב שמכר את רכבו

(א)נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו או לגבי רכב אחר שלגביו התקשר בהסכם שימוש ושצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו.

(ב)החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או שלגביו התקשר החייב בהסכם השימוש, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש.

(ג)לא פעל החייב כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי בעל הזיכיון לפעול כאמור בהודעה ששלח לפי תקנת משנה (א) וסכום החיוב בחשבון שישלח כאמור, יהיה הסכום הכולל ביום ההוספה של החיוב בעד הרכב האחר, בצירוף החוב שלא נפרע.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התש״ע–2010⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring