Skip to main content

Law1981

Section 33 of חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, ביטול היתר לפי סעיף 31.

This section is in פרק ד׳: פעולות טעונות היתר

33. ביטול היתר לפי סעיף 31

תיקון: תשמ״ז־2, תשע״ב

(א)הנגיד רשאי לבטל היתר לפי סעיף 31, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(2)בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בקשר עם תאגיד החוץ;

(3)המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר;

(4)טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב)בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה, כאמור.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring