Ordinance3 sectionsThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
The full text of פקודת העדות הדתיות (ארגונן), in 3 sections.
This is the full text, word for word.
הואיל וסעיף 83 מדבר המלך במועצה לפלשתינה (א״י), 1922, קובע שלכל עדה דתית תהיה אבטונומיה בעניניה הפנימיים, בהתחשב עם ההוראות של כל פקודה או צו שניתן ע״י הנציב העליון;
לפיכך מחוקק בזה הנציב העליון לפלשתינה (א״י) בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמר:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות (ע״ר תש״ח, 22). סמכויות שר הדתות הועברו לראש הממשלה (י״פ תשס״ד, 1642). סמכויות ראש הממשלה הועברו לשר הפנים (י״פ תשס״ז, 2194).
1. השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת העדות הדתיות (ארגונן)“.
2. סמכויות להתקין תקנות בענין ארגונה של עדה
תיקון: [1934], 1937, תש״ח
(1)עדה דתית בישראל המגישה בקשה עפ״י פקודה זו, יכול שר הפנים להתקין תקנות להתארגנותה כעדה דתית ולהכרתה בכך ע״י ממשלת ישראל.
(2)לכל עדה ועדה יתקינו תקנות מיוחדות שתהיינה מתאימות למסבות המיוחדות ולארגונה של אותה עדה.
(3)כל תקנות כאלה תוכלנה לקבוע הוראות בענין יסוד מועצות דת ומועצות תרבות של העדה, שתהיה להן הסמכות לרכוש ולהחזיק מקרקעים ומטלטלים מכל מין, להתקשר בחוזים, לקבל הלואות ולחתום כל מיני שטרות ולהופיע במשפט כתובע ונתבע בשמות שניתנו להם:
בתנאי כי שום הלואה שנתקבלה ע״י מועצה כזאת לא תהא מחייבת אותה מועצה אלא אם כן ניתנה הסכמת שר הפנים לקבלתה, והתנאים שבהם נתקבלה הלואה כזאת לא יהיו מחייבים אלא באותה מדה שבה נתאשרו ע״י שר הפנים, ושום דבר האמור בפקודה זו לא יפגע באחריותו של כל חבר של מועצה כזאת ביחס לכל הלואה בלתי מוסמכת שאותה מועצה התחיבה בה.
(4)כל תקנות כאלה תוכלנה להקנות למועצות הנזכרות לעיל את הסמכות להטיל על חברי העדה תשלומים ומסים לצרכי העדה, ותשלומים או מסים אלה ייגבות כדרך שגובין מסים וארנוניות של העיריות.
פורסמו תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות), תשי״ז–1957 (ק״ת תשי״ז, 994), המסמיכות את המועצות הדתיות היהודיות להטיל אגרות בעד השירותים שניתנים על ידם.
פורסמו תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (העדה הדרוזית), תשי״ז–1957 (ק״ת תשי״ז, 1280), המכירות בעדה הדרוזית כעדה דתית מוכרת.
3. תקנות שיתקינו עפ״י פקודה זו תבואנה במקום תקנות עותומניות
תיקון: [1934], תש״ח
כל תקנות שיתקינו עפ״י פקודה זו אפשר להן להורות שכל חוק או תקנה עותומניים הנוגעים לענינים הכלולים בפקודה זו יחדל להיות להם תוקף בישראל.
16 באפריל, 1926
This is where the text was published.
- פקודה הקובעת הוראות לארגונן של עדות דתיות
- פקודת העדות הדתיות (ארגונן)חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ו, עמ׳ 1267
- פקודת ההוצאה המתוקנת של חוקים (תקונים)ע״ר 1937, תוס׳ 1, 98
- פקודת סדרי השלטון והמשפטע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1
- הודעה בדבר סמכויות השריםע״ר תש״ח, 22
These are other texts of the same kind.
These are the questions people ask about this text.
Is this text still in force?
The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.
How many sections does this text have?
It has 3 sections.
Where was this text first published?
The first publication the source lists is חא״י כרך ב׳ פרק קכ״ו, עמ׳ 1267 פקודת העדות הדתיות (ארגונן), and 3 later publications are listed after it.
What does the first section say?
Section 1 is titled השם הקצר.
The text on this page is adapted from the entry פקודת העדות הדתיות (ארגונן) in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.