Skip to main content

Ordinance1971

Section 27 of פקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, דרישה לסילוק מבעל כלי שיט.

This section is in פרק ד׳: סילוק כלי שיט טבועים ונטושים

27. דרישה לסילוק מבעל כלי שיט

[13א(1)(א); תשי״ג 3]

(א)כל מקום בישראל שטבע בו כלי שיט או עלה על שרטון או ניטש, ולדעת הממונה על הנמלים הוא מכשול או סכנה לניווט, או מכשול לשימוש בנמל, או עלול להיות כך, רשאי הממונה על הנמלים לדרוש בכתב מבעל כלי השיט למשות את כלי השיט, לסלקו או להשמידו, או להתחיל באחת הפעולות האלה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו באותה דרישה, והבעל חייב לקיים את הדרישה על חשבונו.

(ב)לא היו בעל כלי השיט או מענו ידועים לממונה על הנמלים, יראו דרישה שפורסמה ברשומות, ללא ציון שם הבעל, כאילו נמסרה לו כדין.

(ג)כלי שיט שטבע או עלה על שרטון או ניטש כאמור בסעיף קטן (א) לפני י״ט באלול תש״י (1 בספטמבר 1950) ולא נמשה או סולק או הושמד על ידי בעלו – דינו כדין כלי שיט שבעלו לא קיים דרישה לפי סעיף זה.

(ד)נוסח הדרישה ואופן מסירתה יהיו כפי שנקבע בתקנות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring