Skip to main content

Law1960

Section 32 of חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, העברה על ידי בלתי כשיר לרישום.

This section is in פרק שלישי: העברת כלי שיט ותסיבתו

32. העברה על ידי בלתי כשיר לרישום

תיקון: תשפ״ו

(א)הוקנה כלי שיט או חלק ממנו לבית המשפט או למי שבית המשפט מינה לכך לפי סעיף 31, רשאי מי שהיה לנסב אילולי הוראות סעיף 31, לבקש מבית המשפט שיתיר לו את העברת כלי השיט או החלק המוקנה, בכפוף להוראות כל דין, לכל אדם הכשיר לרישום כלי השיט או החלק המוקנה או לאדם פלוני הכשיר כאמור; ניתן ההיתר, יהא בעל ההיתר רשאי, תוך המועד ובתנאים שנקבעו בהיתר, להעביר את הבעלות בכלי השיט או בחלק המוקנה ולעשות לשם כך כל פעולה, כאילו הוא היה הבעל הרשום שלהם ופדיון המכר יבוא לכל ענין במקום הנמכר, כאילו לא חל סעיף 31.

(ב)הבקשה להיתר תוגש תוך 90 יום מיום אירוע המקרה שמכוחו חלה ההקניה, אלא שבית המשפט רשאי, על פי בקשה שתוגש תוך אותה תקופה, להאריך את המועד ללא יותר משנה אחת לאחר אירוע המקרה.

(ג)הוגשה בקשה להתיר העברת חלק מוקנה לאדם פלוני, כדי לתת תוקף להסכם בין הנסב ובין אותו אדם (להלן בסעיף זה – ההסכם), יוזמנו לדיון בעלי יתר החלקים הכשירים לרכישת החלק המוקנה, וכל אחד מהם רשאי, אותה שעה, לבקש לרכשו לפי תנאי ההסכם, ובלבד שהפקיד בבית המשפט את התמורה שנקבעה בהסכם האמור או נתן ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר לתשלומה, להנחת דעתו של בית המשפט; ומשעשה כן וניתן ההיתר, יהא חייב לקבל את החלק המוקנה, בתנאי ההסכם, ובית המשפט יצווה על רישומו כבעל החלק המוקנה בפנקס הרישום וכן על תשלום התמורה המופקדת לידי מבקש ההיתר, על אף האמור בתנאי ההסכם בדבר מועד תשלומה; ביקשו והפקידו כאמור יותר מאדם אחד, יצווה בית המשפט לרשום את החלק המוקנה על שמם באופן יחסי לשיעור חלקו של כל אחד מהם, תוך כלל חלקיהם של אלה שביקשו והפקידו כאמור, וכן לשלם, באותו יחס, את התמורה מתוך פקדונותיהם.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יידרש אדם להפקיד תמורה או לתת ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר לתשלומה, כאמור באותו סעיף קטן, אם מבקש ההיתר ויתר על ההפקדה או מתן הערבות בפני בית המשפט, ומשוויתר כך – חייב הרוכש בתשלום התמורה בתנאים ובמועדים שנקבעו בהסכם.

(ה)בית המשפט רשאי לסרב לתת את ההיתר המבוקש לפי סעיף קטן (ג), בין השאר, גם אם נראה לו כי ההסכם המוצע הוא מלאכותי או בדוי.

(ו)ניתן היתר להעביר חלק מוקנה שלא על מנת לתת תוקף להסכם העברה לאדם פלוני, לא תבוצע העברת החלק לאדם פלוני, לפי תנאי ההיתר, אלא אם בית המשפט אישר, נוסף על כך, את ההסכם עם אותו אדם, ועל הדיון בבקשה לאישור זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) בשינויים המחוייבים לפי הענין; בית המשפט יתן את האישור המבוקש, אם המבקש קיים את כל תנאי ההיתר ואף אחד מבעלי החלקים האחרים לא עשה את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ג) כדי לזכות ברישום החלק על שמו.

(ז)נרשם חלק מוקנה מכוח סעיף זה על שם בעל חלק אחר באותו כלי שיט, רואים את החלק המוקנה, לענין יתר הוראות חוק זה, כאילו נמכר מכוח סעיף זה.

(ח)בסעיף זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring