The full text of חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, in 198 sections.

בחוק זה –

”אגודה“ – אגודה רשומה כהגדרתה בפקודת האגודות השיתופיות;

”אמצעי שליטה“, בתאגיד – זכות שהיא אחת מאלה:

(1)זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2)הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולעניין זה –

(א)יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

(ב)חזקה על תאגיד שנושא משרה בו התמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

(3)הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

(4)הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

”בעל השפעה“, בנותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שביכולתו לכוון את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, במישרין או בעקיפין, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים; לעניין זה יראו מי שמממן למעלה מ־50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים או משיעור נמוך יותר שקבע השר, כבעל השפעה בו;

”בעל עניין“, בנותן שירותים פיננסיים – כל אחד מאלה:

(1)מי שמחזיק ביותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים;

(2)מי שמחזיק אמצעי שליטה בשלושה נותני שירותים פיננסיים או יותר, ובלבד שההחזקה בכל אחד מנותני השירותים הפיננסיים היא של יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

”דירקטור“ או ”דירקטוריון“ – דירקטור או דירקטוריון בחברה, חבר ועד או ועד באגודה, וכל בעל תפקיד או גוף הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור, אף אם תוארו שונה;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הון עצמי“ –

(1)לגבי תאגיד – הון עצמי לפי כללי החשבונאות המקובלים;

(2)לגבי יחיד – פיקדון נזיל או איגרות חוב שהוציאה המדינה והנסחרות בבורסה, המופקדים בתאגיד בנקאי או אצל חבר בורסה בישראל, על שם נותן השירותים הפיננסיים, וככל שנתן המפקח הוראות בדבר אופן ההחזקה של פיקדון או איגרות חוב כאמור – מוחזקים גם בהתאם להוראות שנתן כאמור; לעניין זה, ”פיקדון נזיל“ – פיקדון שניתן לפורעו לכל היותר בתוך שלושה חודשים;

”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט; לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

”היקף פעילות נרחב“ – (נמחקה);

”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 6;

”חבר בורסה“ – מי שהוא חבר הבורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”המפקח“ – כמשמעותו לפי סעיף 2;

”המפקח על הבנקים“ – מי שהתמנה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”מתן אשראי“ – (נמחקה);

”נושא משרה“, בנותן שירותים פיננסיים –

(1)לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, בנותן השירותים הפיננסיים, וכן חבר ועדת ביקורת שאינו דירקטור, מנהל סניף או מורשה חתימה של תאגיד, וכל הממלא תפקיד מקביל או דומה לתפקידים אלה אף אם תוארו שונה;

(2)לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים, לרבות פעילות של סניף של נותן השירותים הפיננסיים, וכן מורשה חתימה בחשבונו העסקי;

”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”נותן שירותים פיננסיים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים;

”נכס פיננסי“ – (נמחקה);

”צבר אשראי“ – (נמחקה);

”קרוב“, של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו;

”רישיון“ – (נמחקה);

”רישיון בסיסי“ ו”רישיון מורחב“ – כהגדרתם בסעיפים 11א, 25א או 25יז, לפי העניין;

”רישיון הנפקה“ – (נמחקה);

”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתו בסעיף 25יז;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – כהגדרתם בסעיף 11א;

”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו בסעיף 25א;

”רישיון למתן שירותים פיננסיים“ – כל אחד מאלה:

(1)רישיון למתן אשראי;

(2)רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

(3)רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)(נמחקה);

(5)רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

”הרשם“ – רשם האגודות השיתופיות כהגדרתו בפקודת האגודות השיתופיות;

”שירות בנכס פיננסי“ – (נמחקה);

”שירות פיננסי“ – כל אחד מאלה:

(1)מתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א;

(2)שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו בסעיף 11א;

(3)שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בסעיף 25א;

(4)(נמחקה);

(5)הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז;

”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2)בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שעניינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

לעניין הגדרה זו, ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לעניין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולעניין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ותאגיד שאחד מהם שולט בו;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

”השר“ – שר האוצר.

(א)הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על קופות גמל, יהיה המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ואולם רשאי שר האוצר למנות במקומו עובד משרד האוצר למפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(ב)המפקח ייתן רישיונות והיתרים לפי חוק זה ויפקח על פעולתם של נותני שירותים פיננסיים.

בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי סעיף 4, זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:

(1)יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;

(2)הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;

(2א)הגברת הנגישות לשירותים פיננסיים;

(2ב)הגברת שקיפות המידע ונגישות המידע ללקוחות של נותני שירותים פיננסיים;

(3)קידום התחרות בתחום השירותים הפיננסיים;

(4)עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום השירותים הפיננסיים;

(5)המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(6)לעניין מתן שירותי פיקדון ואשראי כאמור בפרק ג׳1 – גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית.

(א)המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו ולאחר התייעצות עם הוועדה, לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של נותן השירותים הפיננסיים לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל נותני השירותים הפיננסיים או לסוג מסוים מהם.

(ב)המפקח רשאי לתת הוראות לעניין אמות המידה, השיקולים והנסיבות שיובאו בחשבון בבחינת יושרו ויושרתו של אדם לפי חוק זה.

(א)הוראות המפקח לפי סעיף 4 וכל הוראה אחרת של המפקח שהיא בת פועל תחיקתי, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(ב)הוראות המפקח כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של המפקח, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

(א)המפקח ינהל מרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמפורט להלן:

(1)מרשם של בעלי רישיונות למתן אשראי;

(2)מרשם של בעלי רישיונות למתן שירות בנכס פיננסי;

(3)מרשם של בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)(נמחקה);

(5)מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

(ב)במרשמים לפי סעיף קטן (א) יכלול המפקח, בין השאר, פרטים אלה:

(1)פרטי נותן השירותים הפיננסיים, סוג הרישיון שבידו ותקופת תוקפו אם נקבעה;

(2)נותני שירותים פיננסיים שרישיונם הותלה, בהתאם להוראות סעיפים 23, 25ט, 25טז או 25כה, לפי העניין;

(3)פרסום בדבר עיצום כספי שהוטל על נותן השירותים הפיננסיים לפי פרק י״ב, בכפוף להוראות סעיף 92.

(ג)המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המפקח.

(א)השר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ למפקח בכל עניין כנדרש לפי חוק זה.

(ב)הוועדה תהיה בת חמישה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לעניין הרכב הוועדה הוראות אלה:

(1)מספר חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור לא יפחת משניים ולא יעלה על שלושה; חברי הוועדה כאמור לא יעסקו במתן שירותים פיננסיים;

(2)אחד מחברי הוועדה יהיה משפטן שימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ויכול שיהיה עובד המדינה או שימונה מקרב הציבור;

(3)חברי הוועדה שימונו מקרב הציבור, למעט המשפטן אם מונה מקרב הציבור, יהיו מתחום המשק והכלכלה או הצרכנות או חברי הסגל האקדמי הבכיר במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מי שהיו חברי סגל כאמור, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום השירותים הפיננסיים, אולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני חברים מתחום המשק והכלכלה או מתחום הצרכנות.

(ג)לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ד)השר ימנה אחד מחברי הוועדה ליושב ראש הוועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ה)הוועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הוועדה או לבקשת המפקח, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת היושב ראש או המפקח.

(ו)שלושה חברי הוועדה ובהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והמשפטן, יהיו מניין חוקי בישיבותיה.

(ז)בסעיף זה, ”עובד המדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם לפי חוק.

(א)לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ב)חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(ג)התברר לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(ד)בסעיף זה, ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו כהגדרתם בחוק ניירות ערך.

(א)תקופת כהונתו של חבר ועדה תהיה שלוש שנים מיום מינויו.

(ב)חבר הוועדה שתמה תקופת כהונתו יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(א)חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;

(3)הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ב)עובד המדינה שהתמנה להיות חבר הוועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

(א)הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב)החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

בפרק זה –

”היקף פעילות נרחב“ –

(1)לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי – מחזור עסקים העולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(2)לעניין עיסוק במתן אשראי – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”מתן אשראי“ – מתן אשראי דרך עיסוק, למעט פעולות [נוספות] שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ולרבות העמדת מסגרת אשראי, בין השאר באחת מאלה:

(1)ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;

(2)מתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכסים פיננסיים מאחר, שלא כאמור בפסקה (1), לרבות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981;

(3)מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, למעט מתן אשראי כאמור בידי מוכר הנכס או נותן השירות דרך עיסוק או משכירו, שהוא אחד מאלה:

(א)מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ־30,000 שקלים חדשים, או מסכום אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(ב)מתן אשראי בידי מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, גם שלא למטרות רווח, שעיסוקו במכירת נכסים או במתן שירותים שאינם פיננסיים, למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

(ג)מתן אשראי שהתקיימו לגביו תנאים שקבע השר, לרבות לעניין תקופת האשראי או לעניין שיעור הריבית, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(4)מתן ערבות להתחייבות של אחר;

(5)מתן אשראי שכנגדו משועבד נכס בלא זכות חזרה אל מקבל האשראי בשל אי־קיום החיוב;

”נכס פיננסי“ – כל אחד מאלה:

(1)מזומן;

(2)שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות;

(3)המחאה בנקאית או המחאת נוסעים;

(4)פיקדון כספי;

(5)נייר ערך למוכ״ז כמשמעותו בחוק החברות;

(6)לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים, שניתן לצבור בהם ערך כספי מעל סכום שקבע השר;

(7)מטבע וירטואלי;

(8)נכס פיננסי אחר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”צבר אשראי“ – סך כל החובות כלפי בעל רישיון למתן אשראי, בשל אשראי שנתן בפועל, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן; לעניין זה, ”מסגרת אשראי“ – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;

”רישיון“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי;

”רישיון בסיסי“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לעיסוק במתן שירות או אשראי כאמור, לפי העניין, בהיקף פעילות נרחב;

”רישיון למתן אשראי“ – רישיון לעסוק במתן אשראי שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”רישיון למתן שירות בנכס פיננסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”שירות בנכס פיננסי“ – כל פעולה מהפעולות המפורטות להלן, שאין בה מתן אשראי ושאינה מתן שירות תשלום כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, הנעשית דרך עיסוק:

(1)החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה של נכס פיננסי;

(2)ניהול או שמירה של נכס פיננסי, לרבות באמצעות כספת.

(א)לא יעסוק אדם במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1)טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2)היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

(א)חובת הרישוי לפי סעיף 12 לא תחול על אלה:

(1)בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(2)החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק, מטעם החברה הבת כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026) – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר;

(3)מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהמבטח מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(4)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

(5)זירת סוחר כהגדרתה בסעיף 44יב לחוק ניירות ערך;

(6)חבר בורסה;

(7)מנהל תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

(8)מסלקה וחבר מסלקה כהגדרתם בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(9)מערכת מבוקרת, כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

(10)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ותאגיד שבשליטת בעל רישיון כאמור; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(11)תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;

(12)תאגיד שהוקם לפי דין;

(13)מי שעיסוקו ברכישה של איגרות חוב שהוצעו לציבור על פי תשקיף בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך – לעניין עיסוק כאמור;

(14)מנהל קרן כהגדרתו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

(14א)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(15)מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור; לעניין זה, ”ריבית“ – כהגדרתה בסעיף 25א;

(16)יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז – לעניין עיסוק כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(17)אגודה להתיישבות, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה, וכן אגודה מרכזת, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתם; לענין זה –

”אגודה להתיישבות“ – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי כפי שהוגדרו בתקנות לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות;

”אגודה מרכזת“ – אגודה שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה;

(18)חברת תשלומים, לעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, המרת כספים אגב שירות תשלום וכן לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, ובלבד שחברת התשלומים אינה עוסקת במתן אשראי שאינו מתן אשראי אגב פעולת תשלום; לעניין זה –

”חברת תשלומים“, ”כספים“, ”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ ו”שירות תשלום“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”שירותי כספומט“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.

(ב)השר רשאי, בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 12, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר המשפטים לתת פטור מחובת הרישוי לגוף מסוים.

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018.

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ״ג–2022.

(א)ואלה סוגי הרישיונות לפי פרק זה:

(1)רישיון למתן שירות בנכס פיננסי;

(2)רישיון למתן אשראי.

(ב)כל אחד מסוגי הרישיונות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

(א)המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו, ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה, והכול לפי העניין;

(3)מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור –

(א)יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין:

(1)עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון;

(2)עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(3)עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

(4)עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;

(5)עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס;

(6)עבירה לפי סעיפים 415, 418 עד 420, 422, 423 ו־425 עד 428 לחוק העונשין.

(ב)”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4)בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה׳;

(5)לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד׳.

(ב)מצא המפקח כי בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

(א)המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 15, כל אלה:

(1)מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;

(2)למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה, והכול לפי העניין;

(3)מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי פרק ה׳.

(ב)בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1)התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;

(2)האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;

(3)שיקולים שבטובת הציבור.

(א)בקשה לרישיון תוגש בטופס שיקבע המפקח ותכלול בין השאר את אלה:

(1)תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שבהם מבקש הרישיון מבקש לעסוק;

(2)פרטי הזיהוי של מבקש הרישיון ושל נושאי המשרה בו;

(3)לגבי מבקש רישיון שהוא יחיד – פרטי הזיהוי של בעלי ההשפעה בו;

(4)לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – פרטי הזיהוי של בעלי העניין ובעלי השליטה בו, ושיעור החזקתם באמצעי השליטה בו;

(5)מקום פעילותו הראשי של מבקש הרישיון וכן מענם של הסניפים שברצונו להפעיל.

(ב)לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת רישיון, כאמור בסעיפים 15 או 16, וכן הצהרה ומסמכים כמפורט להלן, לפי העניין, ורשאי המפקח לדרוש ממבקש הרישיון נתונים ומסמכים נוספים הדרושים לדעתו לשם בחינת הבקשה:

(1)הצהרה בדבר האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון שתינתן בדרך שיורה המפקח;

(2)היה המבקש תאגיד – המסמכים שעל פיהם התאגד והמסמכים שעל פיהם הוא פועל.

(ג)לבקשה לרישיון מורחב יצרף מבקש הרישיון גם את התכנית העסקית של התאגיד.

המפקח ייתן החלטה בבקשה לרישיון שהוגשה לפי סעיף 17, בתוך 70 ימים מיום הגשת הבקשה, ואם דרש המפקח נתונים ומסמכים נוספים לפי סעיף 17(ב) – בתוך 70 ימים מיום שהומצאו לו הנתונים והמסמכים.

ברישיון יפורטו, בין השאר, תחומי העיסוק במסגרת השירות הפיננסי שרשאי בעל הרישיון לעסוק בהם.

רישיון יינתן לתקופה בלתי קצובה, ואולם המפקח רשאי להורות כי רישיון יינתן לתקופה קצובה שיורה ולא תפחת משנה; המפקח רשאי להורות כאמור לכלל בעלי הרישיונות או לסוג מסוים מהם, ואם מצא כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת – גם לבעל רישיון מסוים.

(א)הודעה על מתן רישיון ועל תחומי העיסוק שבהם מורשה בעל רישיון לעסוק תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

(ב)בעל רישיון יציג העתק מהרישיון בכל אחד מסניפיו, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישיון על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

(א)חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר בעל רישיון למפקח במסגרת בקשתו לקבלת רישיון או במסגרת המסמכים שצורפו לה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירות לפי סעיף 15(א)(3), ידווח על כך למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין; הוראות סעיף זה לא יחולו על שינוי בתכנית העסקית, למעט שינוי כאמור מהסוג שעליו יורה המפקח, ככל שיורה.

(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין דיווח על הגשת כתב אישום בעבירות לפי סעיף 15(א)(3) לא תחול החובה לצרף מסמכים כאמור בסעיף קטן (א).

(ב)חל שינוי בצבר האשראי של בעל רישיון למתן אשראי שהוא תאגיד, באופן המחייב אותו לשנות את ההון העצמי הנדרש לפי הוראות סעיפים 37 ו־38 והתוספת הראשונה, ידווח על כך בעל הרישיון למפקח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־10 ימים מהיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

(א)המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון המנויים בסעיפים 15(א)(1) עד (3) או 16(א), לפי העניין;

(3)בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או מהוראות המפקח או תנאי מתנאי הרישיון;

(4)בעל הרישיון לא החל לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון, או שהפסיק לעסוק בכך במשך תקופה כאמור;

(5)היה בעל הרישיון תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(6)היה בעל הרישיון יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוכרז פסול דין או נפטר;

(7)טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)סבר המפקח כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלפה התקופה שהורה המפקח והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי המפקח לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)המפקח לא יבטל ולא יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה; ואולם המפקח רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.

(ד)הודעה על ביטול רישיון או התלייתו תפורסם באתר האינטרנט של המפקח.

(א)מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.

(ב)המפקח רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

(בוטל).

בפרק זה –

”אשראי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

”היקף פעילות בנקאי“ – צבר פיקדונות או צבר אשראי העולה על מיליארד וחצי שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;

”היקף פעילות נרחב“ – צבר פיקדונות העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, או צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”מתן אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי);

”פיקדון“ – כל תשלום, לרבות הלוואה, מענק או תרומה, שמתקיים לגביו אחד מאלה ולמעט תשלום מסוג שקבע השר:

(1)יש בצדו זכות לקבלו חזרה, כולו או חלקו, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי; לעניין זה, לא יראו כפיקדון תשלום שניתן בשל רכישת אמצעי שליטה באגודה שיתופית המקנה לרוכש זכות לפדיונו במועד הפסקת החברות באגודה כאמור;

(2)יש בצדו זכות לקבל מענק או אשראי ממקבל התשלום, בין שהזכות היא של נותן התשלום ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם שלישי;

(3)מתקיימים לגביו תנאים אחרים שקבע השר;

”צבר אשראי“ – כהגדרתו בסעיף 11א, בשינויים המחויבים;

”צבר פיקדונות“ – סך כל החובות של בעל רישיון, בשל קבלת פיקדונות בפועל;

”קבלת פיקדונות“ – כהגדרת ”קבלת פיקדונות כספיים“ בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי);

”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי או פיקדון שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, ולעניין פיקדון שבצדו זכות לקבלת אשראי, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”פיקדון“ שבסעיף זה – לרבות הותרת חלק מכספי הפיקדון בידי נותן האשראי, בשל מתן האשראי, והכול למעט –

(1)עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(2)החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(3)כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:

(א)שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;

(ב)מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”רישיון“ – רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב;

”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – רישיון לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”שירותי פיקדון ואשראי“ – קבלת פיקדונות ומתן אשראי, כאחת, הנעשים דרך עיסוק, ובלבד שהפיקדונות או האשראי, כולם או חלקם, נושאי ריבית.

(א)אגודה שאינה תאגיד בנקאי לא תעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, בהיקף פעילות הנמוך מהיקף פעילות בנקאי, אלא אם כן בידה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1)טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2)היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

(ד)על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות סעיפים 21 ו־22א לחוק הבנקאות (רישוי), אגודה בעלת רישיון כאמור בסעיף קטן (א) שהוא רישיון מורחב, רשאית להמשיך ולעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בהיקף פעילות בנקאי, אף שאינה תאגיד בנקאי, אם הגישה לנגיד בנק ישראל בקשה לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), לפני המועד שבו היקף פעילותה היה להיקף פעילות בנקאי, וכל עוד מתקיימים שניים אלה:

(1)נגיד בנק ישראל טרם נתן את החלטתו בבקשה לקבלת רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(2)היקף פעילותה אינו עולה על 110% מהסכום הקבוע בהגדרה ”היקף פעילות בנקאי“ שבסעיף 25א, או מסכום אחר שנקבע לפיה, ככל שנקבע.

(א)חובת הרישוי לפי סעיף 25ב לא תחול על אלה:

(1)מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

(2)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל.

(ב)השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 25ב; אין בפטור כאמור כדי לגרוע מהוראות לפי חוק הבנקאות (רישוי).

רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

(א)המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)מבקש הרישיון הוא אגודה שלא מונה לה כונס נכסים או שלא ניתן צו לפירוקה וכן שאחד לפחות מנושאי המשרה בה הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3)מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –

(א)יראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי;

(ב)”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4)בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה׳;

(5)בבעל שליטה ובבעל עניין במבקש הרישיון מתקיימים התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד׳.

(ב)מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

(א)המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 25ה, כל אלה:

(1)למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(2)מבנה התאגיד תואם את הדרישות לפי פרק ה׳.

(ב)בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:

(1)מטרותיו של מבקש הרישיון על פי מסמכי ההתאגדות שלו;

(2)התכנית העסקית של מבקש הרישיון וסיכוייו להגשימה;

(3)האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;

(4)שיקולים שבטובת הציבור.

על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים.

הוראות סעיפים 18 עד 22 ו־24 יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: חובת הדיווח לפי סעיף 22(ב) תחול, בשינויים המחויבים, גם לעניין שינוי בצבר הפיקדונות.

(א)המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור בסעיף 23(א)(1) עד (6), בשינויים המחויבים, וכן בהתקיים אחד מאלה:

(1)טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו;

(2)היקף הפעילות של בעל הרישיון הוא היקף פעילות בנקאי ולא מתקיים האמור בסעיף 25ב(ד).

(ב)על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 23(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

בפרק זה –

”היקף פעילות נרחב“ – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

”לווה“ – כל אחד מאלה:

(1)יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;

(2)תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, שחלות עליו הוראות סעיף 15ב(4ב) לחוק האמור, המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, ושסך חוב האשראי שקיים לתאגיד באמצעות מערכות לתיווך באשראי אינו עולה על שישה מיליון שקלים חדשים;

”לקוח“ – מלווה או לווה;

”מלווה“ – מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;

”מערכת חברתית לתיווך באשראי“ – מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים בשנה או על סכום אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שסכום האשראי שמקורו במלווה בודד אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים או על סכום אחר שעליו הורה המפקח; לעניין זה, ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט –

(1)עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(2)החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(3)כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:

(א)שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;

(ב)מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (עמלות מותרות לגבייה בידי מערכת חברתית לתיווך באשראי), התשפ״ה–2025.)

”מערכת לתיווך באשראי“ – מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;

”עמלה“ – כל תמורה המגיעה לבעל רישיון בעד השירותים שנותן בעל הרישיון ללקוחותיו; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין סוגי עמלות, שיעורן והיקפן;

”צבר אשראי“ – סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;

”רישיון בסיסי“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”רישיון“ – רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

”רישיון מורחב“ – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.

(א)לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב)מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1)טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2)היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

(א)חובת הרישוי לפי סעיף 25יח לא תחול על אלה:

(1)סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ־20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2)תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.

(ב)השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות, לפטור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 25יח.

רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

(א)המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3)מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –

(א)יראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(ב)”הורשע בעבירה“ – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4)בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה בבעל רישיון לפי פרק ה׳;

(5)לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד׳.

(ב)מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

(א)המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 25כא, כל אלה:

(1)מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל;

(2)למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3)מבנה התאגיד עומד בדרישות לפי פרק ה׳;

(4)מבקש הרישיון צירף לבקשתו תכנית עבודה המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה.

(ב)בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, את תכנית העבודה כאמור בסעיף קטן (א)(4) וכן שיקולים שבטובת הציבור.

על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות סעיף 17(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.

הוראות סעיפים 18 עד 22 ו־24 יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

(א)המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור בסעיף 23(א)(1) עד (6), בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)על ביטול או התליה של רישיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 23(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.

(א)לא ישלוט אדם בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.

(ב)לא יהיה אדם בעל עניין בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, אלא על פי היתר שנתן המפקח ועל פי התנאים שנקבעו בו.

(ג)במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון מורחב יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיפים 16(ב), 25ו(ב), 25יג(ג) או 25כב(ב), לפי העניין ובשינויים המחויבים, וכן התאמתו של המבקש לשלוט בנותן שירותים פיננסיים, לרבות ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי ויושרו ויושרתו לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור בסעיף 15(א)(3), וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על תחום השירותים הפיננסיים.

(ד)במתן היתר לפי סעיף קטן (א) לשליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא בעל רישיון בסיסי, ובמתן היתר לפי סעיף קטן (ב), יובאו בחשבון רק יושרו ויושרתו של מבקש ההיתר, לרבות העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור בסעיף 15(א)(3).

(ה)היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(ו)הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1)מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

(2)תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

(ז)הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.0001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 26 ואין בידו ההיתר.

(א)המפקח רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי סעיף 26 אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

(1)בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2)בבעל ההיתר חדלו להתקיים התנאים והשיקולים שהצדיקו את מתן ההיתר;

(3)לעניין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לנכס מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(4)יש חשש ממשי לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב)המפקח לא יבטל או ישנה היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה, וכן הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך תקופה שהורה, הוא או מי שהוא הסמיך כאמור.

(א)סבר המפקח שאדם פעל בלא היתר לפי סעיף 26, רשאי הוא להורות, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה –

(1)על הפסקת החזקת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בדרך שהורה, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 26;

(2)שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכות למנות דירקטורים של אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 26;

(3)שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 26, לא תבוא במניין הקולות באותה הצבעה;

(4)על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב)החזיק אדם אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 26, רשאי המפקח, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות לו להפסיק להחזיק באמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה ובדרך שיורה, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות הסעיף האמור.

(ג)הורה המפקח, לפי הוראות סעיף קטן (ב), על הפסקת החזקת אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד)לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה, בהתאם להוראת המפקח לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה)נודע לנותן שירותים פיננסיים כי אדם פועל מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 26, ידווח על כך למפקח.

(א)המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, ימסור לנותן השירותים, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיורה המפקח, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיורה המפקח, לרבות פרטים אלה:

(1)לעניין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים 5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2)מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.

(ב)המפקח רשאי להורות כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות, ורשאי הוא להורות כי פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיורה.

(ג)הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

לא ימונה לנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים ולא יכהן כנושא משרה כאמור אלא מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא בגיר;

(2)הוא לא הוכרז פסול דין ולא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל;

(3)הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים, ויראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיימות בה הוראות פסקה זו;

(4)מתקיימים בו תנאי כשירות נוספים שקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאי כשירות כאמור דרך כלל או לסוג מסוים של נותני שירותים פיננסיים או נושאי משרה בהם, ובכלל זה השכלה, ניסיון מקצועי ועמידה בבחינות מקצועיות;

(5)נותן השירותים הפיננסיים מסר למפקח הודעה על הכוונה למנותו, כאמור בסעיף 32(א), והמפקח לא הודיע על התנגדותו למינוי כאמור בסעיף 32(ב) או לא הורה על הפסקת כהונה כאמור בסעיף 32(ג).

(א)נותן שירותים פיננסיים ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות נושא משרה, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו של נושא המשרה.

(ב)המפקח רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להתנגד למינוי נושא משרה בנותן השירותים הפיננסיים, ובלבד שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו; לעניין זה יביא המפקח בחשבון את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, ובכלל זה את ניסיונו, יושרו ויושרתו, וכן קשריו, מכל סוג שהוא, עם נותן שירותים פיננסיים או עם נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים.

(ג)מונה נושא משרה ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לעניין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה ולאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות לטעון את טענותיו לפני המפקח או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

(א)בדירקטוריון של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בבעל רישיון בסיסי, יכהנו שלושה חברים, לפחות.

(ב)המפקח רשאי לתת הוראות בעניינים כמפורט להלן, דרך כלל או לסוג של נותני שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א):

(1)הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;

(2)תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר בוועדת דירקטוריון, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדה כאמור; אין בהוראות לפי פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 31(4);

(3)הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(4)דרך המינוי של דירקטור, תקופות כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו, ובלבד שבאגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, מינוי הדירקטור יהיה בידי חברי האגודה;

(5)המניין החוקי בישיבות דירקטוריון ובישיבות ועדות דירקטוריון;

(6)נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע.

(ג)סמכויות המפקח לעניין ועדות דירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין ועדת ביקורת שאינה ועדת דירקטוריון.

נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה מנהל כללי שיהיו נתונות לו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של ענייני נותן השירותים הפיננסיים במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

(א)נותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, ולעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – גם בעל רישיון בסיסי, ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 154 עד 157 ו־159 עד 170 לחוק החברות כאילו היה חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.

(א1)נותן שירותים פיננסיים החייב במינוי רואה חשבון מבקר לפי סעיף קטן (א), ימסור למפקח הודעה על הכוונה למנות רואה חשבון מבקר, 60 ימים לפחות לפני תחילת כהונתו, ויחולו לעניין מינויו והפסקת כהונתו של רואה החשבון המבקר הוראות סעיף 32(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים.

(ב)נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה בכתב למנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר למפקח, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה; לעניין זה יראו כהפרה מהותית כל הפרה המנויה בסעיף 72(ג) וכל הפרה אחרת שהורה המפקח.

(א)לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

(ב)השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים אפשרי של נושא משרה ובעל תפקיד אחר בנותן שירותים פיננסיים, לרבות הוראות לעניין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

(א)המנהל הכללי של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם, כמפורט להלן:

(1)לקבוע כללים ונהלים למניעת הפרה של ההוראות לפי חוק זה;

(2)למנות אחראי להטמעת הכללים והנהלים שקבע כאמור בפסקה (1) ולפיקוח על קיומם.

(ב)בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975.

(א)לנותן שירותים פיננסיים יהיה הון עצמי מזערי בסכום כמפורט בתוספת הראשונה, לפי העניין, כשהוא חופשי מכל שעבוד או עיקול.

(ב)(בוטל).

המפקח, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות לנותני שירותים פיננסיים, דרך כלל או לסוג מסוים מהם, בעניינים אלה:

(1)הון עצמי נוסף על ההון הנדרש לפי סעיף 37, הנדרש לשם מתן שירות פיננסי מסוג מסוים או פעילות מסוג מסוים;

(2)חובת ביטוח אחריות מקצועית;

(3)דרישות לעניין החזקת נכסים, לרבות דרישות לעניין נזילות, ולעניין החזקה וניהול של כספים בנאמנות;

(4)דרישות לעניין השקעות בנכסים, ובכלל זה דרכי השקעה, תנאים לביצועה והגבלות על השקעה;

(5)דרישות נוספות לעניין ניהול עסקיהם של נותני שירותים פיננסיים לשם מניעת סיכון למערכת הפיננסית בשל סוג פעילות מסוים או היקף פעילות של נותני שירותים פיננסיים מסוג מסוים;

(6)לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי –

(א)מגבלות לעניין היקף האשראי שרשאי בעל הרישיון לתת ללקוח ולעניין גובה הפיקדון שרשאי בעל הרישיון לקבל מלקוח, וכן רשאי המפקח לתת הוראות כאמור לעניין כלל הלקוחות או לעניין סוג מסוים מהם;

(ב)הוצאות הנהלה והוצאות כלליות, לרבות שכר נושאי המשרה והעובדים;

(ג)העסקת יועצים ונותני שירותים.

(א)אגודה בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי (בסעיף זה – אגודת פיקדון ואשראי), תעסוק בעיסוקים אלה בלבד:

(1)קבלת פיקדונות מחברי האגודה או מקרוביהם בחשבונות עובר ושב, כדי לשלם מהם לפי דרישה;

(2)קבלת פיקדונות שאינם כאמור בפסקה (1), מחברי האגודה או מקרוביהם, מתאגידים בנקאיים, מאגודות פיקדון ואשראי אחרות או מהמדינה;

(3)קבלת פיקדונות ממי שאינם חברי האגודה או קרוביהם ואינם מנויים בפסקה (2), אם חלק ניכר מחברי האגודה הם בעלי הכנסה נמוכה ולדעת המפקח קבלת הפיקדונות דרושה לשם המשך פעילותה של האגודה; המפקח ייתן הוראות לעניין קבלת פיקדונות לפי פסקה זו, ובכלל זה לעניין גובה ההכנסה של חברי האגודה ומספר חברי האגודה בעלי הכנסה כאמור המצדיקים קבלת פיקדונות לפי פסקה זו;

(4)מתן אשראי לחברי האגודה, לקרוביהם, לתאגידים בנקאיים ולאגודות פיקדון ואשראי אחרות;

(5)ניהול תשלומים בעבור חברי האגודה וקרוביהם, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;

(6)קנייה ומכירה של מטבע חוץ;

(7)השקעה בניירות ערך על פי הוראות שיורה המפקח לעניין זה;

(8)שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען חברי האגודה וקרוביהם, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור ושאגודת פיקדון ואשראי לא תנהל במסגרת עיסוקה כאמור מפעל עסקי, והכול למעט פעולות אלה:

(א)מתן התחייבות חיתומית כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(ב)ניהול קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;

(ג)ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

(ד)ניהול תיקי השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 (בסעיף זה – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות);

(9)קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן של חברי האגודה או קרוביהם, ובלבד שניתן אישור מאת המפקח לעיסוק כאמור;

(10)ייעוץ כספי וכלכלי לחברי האגודה או לקרוביהם בתחום עיסוקי האגודה;

(11)ייעוץ פנסיוני לחברי האגודה ולקרוביהם, וכן ביצוע עסקה בעבור חבר אגודה או קרובו, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, והכול בהתאם להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005;

(12)ייעוץ השקעות לחברי האגודה ולקרוביהם, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

(13)עיסוק אחר שהותר במפורש לבנק לפי חוק, באישור המפקח ובהסכמת המפקח על הבנקים;

(14)פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לאגודת פיקדון ואשראי, לרבות הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

(15)פעילות למען הקהילה, ובלבד שאין בכך פעילות עסקית שאינה מותרת לאגודת פיקדון ואשראי לפי סעיף זה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), לחבר אגודה כמשמעותו בסעיף 6(5)(א)(3) לפקודת האגודות השיתופיות, יינתנו רק השירותים המנויים בפסקאות (1), (2), (5) ו־(14) לסעיף קטן (א), ובלבד שלעניין השירותים המנויים בפסקאות (1) ו־(2) האמורות – סכומי הפיקדונות שיתקבלו מחבר כאמור לא יעלה על 2.5% מההון העצמי של האגודה.

(ג)בסעיף זה –

”אשראי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

”פיקדון“ – כהגדרתו בסעיף 25א;

”קרוב“ – כל אחד מאלה:

(1)בן זוג;

(2)ילד שטרם מלאו לו 21 שנים;

(3)ילד שמלאו לו 21 שנים, אח, אחות או הורה, השותפים בחשבון של חבר האגודה, המתנהל אצל האגודה.

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לא ישלוט בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בו, אלא באישור המפקח.

(א)סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם המפקח, רשות ניירות ערך או הנגיד, לפי העניין, וכן עם הממונה על התחרות, להורות כי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק בעל היקף פעילות רחב כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1)יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2)יראו סירוב סולק בעל היקף פעילות רחב כאמור להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על הבנקים, כסירוב מטעמים סבירים.

(ב) (1)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא יסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים בידי מנפיק בעל היקף פעילות רחב להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(2)השר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עימו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב, מהוראות פסקה (1), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הפסקה האמורה על אותו בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך למפקח.

(ג)בסעיף זה –

”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”מוטב“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום ו”פעולת תשלום“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ ו”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

(בוטל).

בסימן זה, ”לווה“, ”לקוח“, ”מלווה“, ”מערכת חברתית לתיווך באשראי“, ”מערכת לתיווך באשראי“, ”עמלה“, ”רישיון“ ו”רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – כהגדרתם בסעיף 25יז.

(א)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן (בסימן זה – חשבון הנאמנות):

(1)תאגיד בנקאי;

(2)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(3)החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור, ומהיום הקובע כמשמעותו לפי סעיפים 56 ו־57(ג) לחוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012 (ביום 31.12.2026) – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר;

(4)גוף אחר שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהוא מפוקח על פי דין, לרבות לפי חוק איסור הלבנת הון.

(ב)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.

(ג)המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות.

(א)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א, אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי סעיף 12.

(ב)באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:

(1)ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון ובין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;

(2)ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, ובין תפעול עסקאות אשראי אחרות;

(3)ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון ובין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.

(ג)המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי; לעניין זה, ”צד קשור“ – מי ששולט בבעל הרישיון, מי שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו וכן מי שהמפקח הורה עליו.

(א)בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי, ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות סעיף 50ב(ז), רשאי בעל הרישיון למסור למלווה, לפי בקשתו של המלווה, פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי בעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי לפרסם באתר האינטרנט שלו פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם מראש ובכתב לפרסום הפרטים כאמור; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין פרסום פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת הפרטיות.

(א)נותן שירותים פיננסיים יגיש למפקח דוחות והודעות כמפורט להלן:

(1)דוחות כספיים כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות כפי שיורה או בהתרחש אירוע כפי שיורה;

(2)דוחות מידיים והודעות כפי שיורה המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע כפי שיורה;

(3)דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה המפקח.

(ב)המפקח ייתן הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו; הוראות כאמור ייקבעו בשים לב לצורך בשמירה על סוד מסחרי או סוד מקצועי של נותן השירותים הפיננסיים.

(ג)המפקח רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור נותן שירותים פיננסיים מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

(א)בפרוטוקול האסיפה הכללית של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד בעל רישיון מורחב, בהחלטותיה בעניינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם, ואם הם פועלים כשלוח או כנאמן בעבור אחר – פרטים בדבר זהותו של מי שהם פועלים בעבורו כאמור, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו:

(1)שינוי מסמכי היסוד של התאגיד;

(2)מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

(3)אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275 לחוק החברות;

(4)סוגים נוספים של החלטות שהורה המפקח.

(ב)המפקח רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד, פרטים בדבר זהותו של מי שנכח או מי שהצביע כאמור, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.