Skip to main content

Law1996

Section 1 of חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996, הגדרות.

1. הגדרות

תיקון: תשע״ב, תשפ״ג

בחוק זה –

”תיווך במקרקעין“ – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;

”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”זכות במקרקעין“ – כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, בין אם היא רשומה ובין אם לאו, בין מכוח חוזה ובין מכוח חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, וכן זכות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963;

”לקוח“ – צד להסכם עם מתווך במקרקעין לקבלת שירותיו, בין אם הוא משלם דמי תיווך ובין אם לאו;

”השר“ – שר המשפטים;

”ועדת הפנים והגנת הסביבה“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

”הרשם“ – מי שנתמנה כאמור בסעיף 3.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring