Section 15 of חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, החלטה בדבר הכללת עד בתכנית הגנה.

(א) (1)קיבלה הרשות המלצה לפי סעיף 14, יחליט המנהל אם לכלול את העד המאוים בתכנית הגנה; לא יחליט המנהל לכלול עד שהסכנה הנשקפת לו אינה ברמה הגבוהה ביותר, אלא בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(2)לא יחליט המנהל שלא לכלול עד מאוים בתכנית הגנה, אלא לאחר שהובאו לפניו עמדות הפרקליט הממונה וקצין המשטרה או מי מטעמם, בנושא, כפי שייקבע בנוהלי שיתוף הפעולה.

(3)החלטה לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת.

(ב)בבואו להחליט אם לכלול עד מאוים בתכנית הגנה, יבחן המנהל את התאמתו של העד לתכנית הגנה על פי התורה המקצועית, וישקול, בין השאר, את אלה:

(1)הסכנה הנשקפת לעד או לבני משפחתו;

(2)האינטרס הציבורי שבניהול ההליך הפלילי שבמסגרתו נדרשת העדות, ומידת חשיבותה של העדות במסגרת אותו הליך;

(3)קיומם של אמצעי הגנה שניתן לספק לעד על ידי המשטרה;

(4)מידת התאמתו האישית של העד לתכנית הגנה, לרבות מבחינת –

(א)עברו הפלילי ומעורבותו בהליכים משפטיים נוספים, ובכלל זה הליכים אזרחיים והליכים בעניין מעמד אישי;

(ב)מצבו המשפחתי;

(ג)התאמתו הפסיכולוגית והסוציאלית;

(5)כל שיקול נוסף שהמנהל סבור שהוא נוגע לעניין, בהתאם לתורה המקצועית, ובשים לב לתקציב העומד לרשותה של הרשות לצורך הגנה על עדים.

(ג)לצורך קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל להביא בחשבון, גם חוות דעת נוספות אם הוגשו לו, ובכלל זה –

(1)חוות דעת של שירות הביטחון הכללי;

(2)חוות דעת של שירות בתי הסוהר – לעניין עד המצוי או עתיד להיות מצוי במשמורת של שירות בתי הסוהר;

(3)חוות דעת מקצועית של עובד סוציאלי או פסיכולוג לעניין התאמת העד לתכנית הגנה.

(ד)החליט המנהל שלא לכלול עד בתכנית הגנה, רשאי קצין המשטרה, על דעת הפרקליט הממונה, לפנות אליו בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו; לא שינה המנהל את החלטתו כאמור, רשאי קצין המשטרה, על דעת הפרקליט הממונה, לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, או למשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך, בבקשה לבחון מחדש את החלטת המנהל ולהכריע בעניין.

(ה)בסעיף זה, ”עד“ או ”עד מאוים“ – לרבות בן משפחה של עד מאוים אשר נכלל בהמלצה לפי סעיף 14.