Section 22 of חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, שינוי זהות של עד מוגן.

(א)קבע המנהל כי במסגרת תכנית הגנה נדרש שינוי זהותו של עד מוגן, רשאי בית משפט מחוזי, לבקשת המנהל או מי מטעמו, לצוות על כל רשות או גוף להנפיק כל מסמך או לבצע כל רישום או פעולה בתחום סמכויותיו או פעילותו, לצורך רישום, ביסוס ותיעוד זהותו החדשה של העד המוגן (בחוק זה – הזהות החדשה), אם שוכנע כי יש בכך צורך לשם הגנה על העד המוגן; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות ”תעודה ציבורית“ כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות ולרבות ”חומר מחשב“ ו”פלט“ כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יינתן צו המורה על הנפקת מסמך או על ביצוע רישום או פעולה המעידים על קיומם של כישורים, כשרות משפטית, מצב אישי כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, דת, מצב בריאותי, השכלה, הסמכה או רישיון של עד מוגן, אשר אינם משקפים את אלה בפועל, וכן לא יינתן צו המורה על הנפקת מסמכים המקנים לעד מוגן זכויות או הטבות שהוא לא זכאי להן על פי דין.

(ג)שינוי זהותו של עד מוגן לפי סעיף זה, הן לעניין שינוי הזהות המקורית והן לעניין שינוי או ביטול הזהות החדשה, אין בו כשלעצמו כדי לשנות את זכויותיו, חובותיו ומעמדו של העד, ובכלל זה מצבו האישי של העד ואין בו כדי לפגוע בזכויותיו של נושה של העד או בזכויות משפטיות אחרות של אדם כלפי העד.

(ד)שונתה זהותו של עד מוגן לפי סעיף זה, וכל עוד לא בוטלה לפי סעיף קטן (ו) –

(1)רשאי העד להזדהות בזהותו החדשה ולהצהיר לכל דבר ועניין, כי הזהות החדשה היא זהותו היחידה;

(2)לא יעשה העד שימוש בזהותו הקודמת או במסמך המעיד עליה, ולא ימסור פרטים על אודותיה, אלא לצורך מתן עדות בהליך הפלילי שבקשר אליו נכלל בתכנית ההגנה או על פי אישור מראש ובכתב, בהתאם לסעיף קטן (ה).

(ה)המנהל או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, באישור קצין המשטרה והפרקליט הממונה, רשאי לאשר את גילוים של פרטי הזהות החדשה של העד המוגן או מקום מגוריו החדש, או פרטים הנוגעים לזהותו הקודמת או מקום מגוריו הקודם של העד המוגן, תוך קביעת תנאים לכך, אם מצא כי הצורך לגלות מידע זה חיוני לניהול הליכי חקירה או משפט בעבירות פליליות, או להגנת שלומם או חייהם של אנשים, וכי האינטרס הציבורי שבגילוי המידע גובר על הסיכון שבגילוי; אישר המנהל או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך, גילוי מידע כאמור, יקבע, ככל שהדבר ניתן, הסדרים מתאימים להבטחת ביטחונו של העד המוגן לאחר גילוי המידע.

(ו) (1)שונתה תכנית ההגנה של עד מוגן לפי סעיף 17(ב), או שהסתיימה לפי סעיף 26, רשאי בית משפט מחוזי, לבקשת העד או לבקשת המנהל או מי מטעמו, לצוות על שינוי או ביטול הזהות החדשה של העד ולתת כל הוראה הנחוצה בקשר לכך, ובכלל זה הוראות כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים; ציווה בית משפט כאמור, לא יעשה העד שימוש בזהות חדשה ששונתה או בוטלה או במסמך המעיד עליה, אלא בהתאם להוראות בית המשפט, וכן לא ימסור העד פרטים על אודות זהות חדשה ששונתה או בוטלה, אלא על פי אישור מראש ובכתב של המנהל או של עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך.

(2)דיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד העד והמנהל או מי מטעמו.

(ז)השר, בהסכמת השר הנוגע בדבר, רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין דרכי ביצוע של צווי בית משפט לפי סעיף זה, לרבות קביעת בעל התפקיד שיהיה אחראי לביצוע הצווים, ככל שהדבר נדרש, וקביעת הוראות לעניין רישום העד המוגן במרשם האוכלוסין על פי חוק מרשם האוכלוסין ולעניין מתן דרכון או תעודת מעבר על פי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, וכן לעניין כל פעולה נדרשת אחרת.