Law2008The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 30 of חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, אבטחת עד מאוים שאינו עד מוגן.
This section is in פרק ה׳: הגנה על עדים בידי המשטרה ושירות בתי הסוהר
30. אבטחת עד מאוים שאינו עד מוגן
תיקון: תש״ע, תש״ע־2
(א)לשם אבטחת עד מאוים שאינו עד מוגן, שהמשטרה החליטה כי יש לאבטח אותו, רשאית המשטרה, בהתאם לצורך ולנסיבות, לקבל שירותי אבטחה גם ממי שאינו שוטר או עובד המדינה.
(ב)לא ישמש אדם מאבטח כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שאישר קצין משטרה שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה (בחוק זה – הקצין המוסמך), כי התקיימו לגביו התנאים האמורים בסעיף 11(ב) עד (ה) בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הסמכויות, הנתונות למנהל בסעיף האמור, יהיו נתונות לקצין המוסמך.
(ג)למאבטח לפי סעיף קטן (א), תינתן תעודת מינוי כאמור בסעיף 11(ז) שתיחתם בידי הקצין המוסמך, ויהיו לו הסמכויות, החובות והזכויות כאמור בסעיף 12, למעט סעיף קטן (ג1) שבו, והכל בשינויים המחויבים.
(ד)החובות והאיסורים החלים על עובדי הרשות או על הפועלים מטעמה, לפי סעיף 28, יחולו על מאבטח לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
(ד1)בלי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין, לשוטר המאבטח עד מאוים יהיו נתונות, בעת שהוא מאבטח עד כאמור, כל הסמכויות הנתונות לפי חוק זה למאבטח שהוא עובד המדינה, בשינויים המחויבים.
(ד2) (1)קצין המשטרה או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי לקבוע כי עד מאוים שהוא אסיר או עצור יוחזק במקום מחוץ לבית הסוהר או בית המעצר, במקום ולתקופה שיקבע (בסעיף קטן זה – מקום משמורת המשטרה).
(2)הוצאת עד מאוים מבית סוהר או בית מעצר לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתייעצות עם נציב בתי הסוהר או סגנו, בהתאם לנהלים משותפים שיקבעו משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
(3)עד מאוים המוחזק במקום משמורת המשטרה יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו, ויהיה זכאי לזכויות שלהן זכאי לפי כל דין אסיר או עצור, לפי העניין, אלא אם כן שוכנע קצין המשטרה או מי שהוא הסמיך לעניין זה כי יש בכך כדי לפגוע בעד.
(4)עד מאוים שמוחזק במקום משמורת המשטרה לפי סעיף קטן זה יראו אותו כמי שנתון במשמורת חוקית.
(ה) (1)מידע הנוגע לפרטי הגנתו של עד מאוים בידי המשטרה יהיה חסוי וגילויו או פרסומו אסור; מידע חסוי כאמור לא יכלול טובת הנאה לעד מדינה כמשמעותו בסעיף 54א לפקודת הראיות או טובת הנאה אחרת עבור שיתוף פעולה של עד שאינו עד מדינה.
(2)לעניין סעיף קטן זה, לא יראו כטובת הנאה הקצאת כספים או אמצעים שנקבעו בפרטי הגנתו של העד כדי להבטיח את הגנתו ושיועדו למטרה מסוימת שהוגדרה בפרטי ההגנה לצורך זה, בהתאם לעקרונות שיקבע קצין המשטרה בנוהלי המשטרה לאחר התייעצות עם המנהל; על כספים או אמצעים שהוקצו בפרטי הגנה ולא נקבעו כדי להבטיח את הגנתו של העד או שלא יועדו למטרה מסוימת שהוגדרה בפרטים לצורך זה, יחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
(ו)בסעיף זה, ”עד מאוים“ – לרבות בן משפחה של עד מאוים אשר על פי הערכה מקצועית של המשטרה נתון או עלול להיות נתון לאיום על חייו, שלומו או בריאותו בקשר עם העדות.
The text on this page is adapted from the entry חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.