Skip to main content

Law2006

Section 61 of חוק המשטרה, התשס״ו–2006, סמכות בית הדין לערעורים.

This section is in פרק ב׳: דין משמעתי / סימן ד׳: בית דין לערעורים

61. סמכות בית הדין לערעורים

בית הדין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:

(1)לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;

(2)לדחות את הערעור;

(3)לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור משהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;

(4)להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק המשטרה, התשס״ו–2006⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring