Law1953The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי״ג–1953, תפקיד יד ושם וסמכויותיו.
2. תפקיד יד ושם וסמכויותיו
תיקון: תשמ״ה, תש״ס
תפקידו של יד ושם הוא לאסוף אל המולדת את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי שנפלו ומסרו את נפשם, נלחמו ומרדו באויב הנאצי ובעוזריו ולהציב שם וזכר להם, לקהילות, לארגונים ולמוסדות שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי; וכן להנציח את זכרם של חסידי אומות העולם; למטרות אלה יהיה יד ושם מוסמך –
(1)להקים מפעלי זכרון ביזמתו ובהנהלתו;
(2)לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה;
(3)להשריש בארץ ובעם כולו את היום שנקבע על ידי הכנסת כיום הזכרון לשואה ולגבורה ולטפח הווי של אחדות זכרון לגבוריה ולקרבנותיה;
(4)להעניק לבני העם היהודי שהושמדו ונפלו בימי השואה והמרי אזרחות־זכרון של מדינת ישראל, לאות היאספם אל עמם;
(4א)להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות־כבוד, ואם הלכו לעולמם – אזרחות־זכרון, של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם;
(4ב)להקים מפעל זיכרון להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השניה, שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;
(5)לאשר ולהדריך מפעלים העושים להנצחת זכרם של קרבנות השואה וגבוריה או לשתף פעולה עם מפעלים כאלה;
(6)לייצג את ישראל במפעלים בינלאומיים שמטרתם הנצחת זכרם של קרבנות הנאצים וחללי המלחמה בהם;
(7)לעשות כל פעולה אחרת שתידרש לשם ביצוע תפקידו.
The text on this page is adapted from the entry חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי״ג–1953 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.