Law2005The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 16 of חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005, הימעות ממתן טיפול רפואי לחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות.
This section is in פרק ד׳: הטיפול בחולה הנוטה למות / סימן ג׳: חולה הנוטה למות אשר אינו רוצה שחייו יוארכו
16. הימעות ממתן טיפול רפואי לחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות
תיקון: תשס״ז
(א)חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות הסובל סבל משמעותי, שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 5(ב) או (ג) כי אינו רוצה שחייו יוארכו, יש להימנע מטיפול רפואי בו, הקשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, לרבות בדיקות, ניתוחים, החייאה, חיבור למכשיר הנשמה, טיפולים כימותרפיים, הקרנות או דיאליזה, והכל בהתאם לרצונו כפי שנקבע על פי סעיף 5(ב) או (ג).
(ב) (1)בסעיף קטן זה, ”טיפול נלווה“ – טיפול רפואי בחולה הנוטה למות, שאינו קשור כלל לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, לרבות טיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול במחלות בו־זמניות או במחלות רקע וטיפול מקל, וכן מתן מזון ונוזלים אפילו באמצעים מלאכותיים.
(2)אין להימנע מטיפול נלווה בחולה הנוטה למות כאמור בסעיף קטן (א), והכל אף אם רצונו של החולה כפי שנקבע לפי סעיף 5(ב) או (ג) הוא להימנע מקבלת טיפול כאמור.
The text on this page is adapted from the entry חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.