Skip to main content

Law2002

Section 6 of חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002, ביטול רישיון.

This section is in פרק ב׳: החזקת כלבים ורישומם

6. ביטול רישיון

(א)רופא וטרינר עירוני רשאי, בכל עת, בכפוף לתקנות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לבטל רישיון.

(ב)השר רשאי לקבוע עילות לביטול רישיון, ובכלל זה –

(1)הופר תנאי ברישיון, או ברישיון שניתן לגבי כלב אחר של אותם הבעלים;

(2)בעליו של הכלב לא קיים הוראות לפי חוק זה;

(3)התקיימו שיקולים נוספים כאמור בסעיף 3(ג)(2), לביטול הרישיון, ובין השאר הרשעת בעליו של הכלב בעבירה במפורט באותו סעיף.

(ג)לא יבוטל רישיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרופא הווטרינר העירוני.

(ד)בוטל רישיון ימסור בעליו של הכלב את הכלב, בתוך עשרים וארבע שעות מקבלת ההודעה על ביטול הרישיון, לאחד מאלה:

(1)אדם שקיבל רישיון מהרופא הווטרינר העירוני להחזקת הכלב;

(2)מיתקן מוגן;

(3)מאורת הרשות;

לענין זה, יראו הודעה כאילו התקבלה במועד שקבע השר אם נמסרה, בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישום.

(ה) (1)כלב שנמסר למאורת הרשות לפי סעיף קטן (ד)(3), ימסרו הרופא הווטרינר העירוני למערכת הביטחון או לגורם אחר שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לגבי מסירת כלב נחייה כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1933.

(2)לא ניתן למסור כלב לפי הוראות פסקה (1), רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו; המתת הכלב תבוצע תוך מניעת סבל מיותר, ובעליו של הכלב יישא בהוצאות ההמתה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring