Skip to main content

Law1969

Section 1 of חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית), תשכ״ט–1969, סמכות נשיא בית המשפט לעניני משפחה ובתי הדין הדתיים.

1. סמכות נשיא בית המשפט לעניני משפחה ובתי הדין הדתיים

תיקון: תשנ״ה, תשס״ה

(א)עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לעניני משפחה (בחוק זה – בית המשפט) אלא אם כן על פי הוראות חוק זה נתונה סמכות השיפוט לבית דין דתי.

(ב)חוק זה לא יחול אם שני בני הזוג יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, למעט במקרים האלה:

(1)שני בני הזוג הם בני עדה נוצרית אחת המקיימת בישראל בית דין דתי ואולם לאותו בית דין אין סמכות שיפוט מבחינה בין־לאומית להתיר את נישואיהם;

(2)שני בני הזוג הם בני עדה דתית אחת, למעט יהודים, ואולם לבית הדין הדתי הנוגע בדבר אין סמכות שיפוט מבחינה בין־לאומית להתיר את נישואיהם, ובלבד שראש בית הדין הודיע, בהודעה כללית לנשיא בית המשפט העליון, כי אינו מתנגד להחלת הוראות חוק זה במקרים אלה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית), תשכ״ט–1969⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring