Section 13א of חוק כלי היריה, תש״ט–1949, סמכויות פיקוח.

(א)השר רשאי למנות, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה, למעט פיקוח על גופים המנויים בסעיף 5ב.

(ב)למפקח כאמור בסעיף קטן (א) ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;

(3)הוא כשיר להחזיק כלי ירייה לפי הוראות חוק זה;

(4)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

(ג)לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת, יהיה רשאי מפקח:

(1)לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת שמזהה אותו;

(2)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל חפץ שיש בו כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה, לרבות כדי לאפשר את זיהויו וספירתו, בדיקת סימונו ובחינת תנאי אחסנתו;

(4)להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שמתבצעת בו פעילות הטעונה רישיון או הרשאה לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ד)מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.