Law1978The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 18 of חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978, פיטורים על תנאי.
18. פיטורים על תנאי
(א)החליט בית הדין לפטר עובד, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהפיטורים יהיו על תנאי; מי שנידון לפיטורים על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ואשר לא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ב)תקופת התנאי תתחיל מיום מתן גזר הדין זולת אם הורה בית הדין אחר.
(ג)קביעת העבירה הנוספת לפי סעיף קטן (א) יכול שתהיה בציון עבירה לפי סעיף 9 או בציון סוג של מעשים או מחדלים או בפירוט מעשים או מחדלים מסויימים.
(ד)הטיל בית הדין עונש של פיטורים על תנאי, רשאי הוא בנוסף על כך להטיל על העובד גם אחד או אחדים מאמצעי המשמעת המפורטים בסעיף 17(1) עד (7) ולפרסם את החלטתו כאמור בסעיף 17(11).
The text on this page is adapted from the entry חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח–1978 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.