Section 7 of חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993, הקדמת מועד הפרעון.

(א)בלי לגרוע מהוראות כל דין, מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה.

(ב)(בוטל).

(ג) (1)ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה בדבר הקדמת מועד הפירעון, שבה יפרט, בין השאר, פעולות שהלווה יכול לנקוט כדי למנוע את הקדמת מועד הפירעון, ככל שישנן, תוך תקופה שלא תפחת מ־21 ימי עסקים מיום משלוח ההתראה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

(2)מלווה לא חייב למסור התראה כאמור בפסקה (1), אם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן יש חשש ממשי שעמידה בהוראות אותה פסקה תוביל לפגיעה ביכולת הגבייה של המלווה בשל אחד מאלה, ובלבד שניתנה התראה ללווה בהקדם האפשרי לאחר שהוסר החשש:

(א)שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;

(ב)תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.

(ד)המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור ואת סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח ההתראה, ככל שישנם, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה); לגבי חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי, יראו בקיומה של יתרת חוב העולה על מסגרת האשראי שאושרה על ידי המלווה כתשלום שבפיגור; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.

פורסמו תקנות הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות (סדרי דין), התשנ״ד–1994.

(ה)הסתיימה התקופה הקבועה בהתראה ולא פעל הלווה למניעת הקדמת מועד הפירעון כאמור בהתראה, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

(ו)לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.