Law1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1א of חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993, היעדרות בשל מחלה קשה של ילד.
1א. היעדרות בשל מחלה קשה של ילד
תיקון: תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו
(א)עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות. בשל מחלה קשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, כאמור.
(ב)בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.
(ג)לענין סעיף זה, ”מחלה קשה“ – מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה, או מחלה אחרת שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
The text on this page is adapted from the entry חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.