Law1994The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994, כשירות רפואית.
4. כשירות רפואית
תיקון: תשס״ג, תשע״ה
(א)מכון כושר יקבל מתאמן רק לאחר שהמציא לו שאלון רפואי הכולל הצהרת בריאות חתומה בידו המאשרת שאינו סובל מבעיות רפואיות העלולות לסכנו בשעת אימון במכון כושר (בסעיף זה – הצהרת בריאות); השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע את נוסח הצהרת הבריאות, והוא רשאי לקבוע סוגים של מכוני כושר שיהיו פטורים מהחובה לדרוש ממתאמנים הצהרת בריאות.
(ב)השיב המתאמן בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יקבל אותו מכון הכושר רק לאחר שהמציא לו גם תעודה רפואית שבה רופא אישר שאין סיכון לבריאותו של המתאמן באימון במכון כושר (בסעיף זה – תעודה רפואית).
(ג)היה המתאמן קטין, תצורף להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, הסכמה בכתב של אחד מהוריו לאימון במכון כושר חתומה בידי ההורה; הסכמה כאמור יכולה להינתן לאימון אחד או לסוגים של אימונים.
(ד)מכון כושר ידרוש ממתאמן שימציא לו הצהרת בריאות אחת לשנתיים, ולעניין מתאמן שהמציא תעודה רפואית, ידרוש ממנו מכון הכושר להמציא לו תעודה רפואית אחת לשנה.
(ה)מכון כושר ישמור הצהרות בריאות שמתאמנים השיבו בהן בשלילה על כל השאלות וכן תעודות רפואיות.
(ו)השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע להצהרת בריאות ולתעודה רפואית, ובכלל זה הוראות לעניין מועד הנפקת תעודה רפואית ולעניין פרק הזמן לשמירת מסמכים לפי סעיף זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.