Skip to main content

Law1957

Section 29 of חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, חשבון וקבלה בעשיית שירות.

This section is in פרק רביעי: מניעת רווחים מופקעים והגנה על תכנון הייצור החקלאי / סימן ב׳: מניעת רווחים מופקעים בשירותים

29. חשבון וקבלה בעשיית שירות

(א)עשה אדם שירות בר־פיקוח יתן למקבל השירות, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:

(1)שם עושה השירות ומען מקום עסקו;

(2)שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;

(3)תיאור השירות ופרטיו;

(4)שכר השירות;

(5)תאריך השירות ומקומו;

(6)תאריך החשבון;

(7)כל פרט אחר שיקבע שר בצו.

(ב)קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר בצו חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.

(ג)שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את –

(1)שם עושה השירות;

(2)מקומה ותאריכה של עשיית השירות;

(3)סוג השירות;

(4)שכר השירות.

(ד)המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring