Skip to main content

Ordinance1980

Section 22א of פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, צו זמני לבקשת חייב.

This text is no longer in force.

The source says: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, בוטלה (למעט סעיף 97 לפקודה) ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

This section is in פרק ב׳: הליכים בפשיטת רגל / סימן א׳: ממעשה פשיטת רגל עד צו כינוס

22א. צו זמני לבקשת חייב

תיקון: תשנ״ו

בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הכונס הרשמי ומנימוקים שיירשמו, ליתן, לבקשת חייב אשר הגיש בקשה לפשיטת רגל ולא מילא את התנאים הקבועים בסעיף 17, צו למינוי כונס נכסים זמני כמשמעותו בסעיף 21 או צו לעיכוב הליכים כמשמעותו בסעיף 22, והכל בתנאים שיקבע ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים; מילא החייב את התנאים שקבע בית המשפט – יעמוד הצו בתוקפו עד להחלטת בית המשפט לפי סעיף 18; לא מילא החייב את התנאים שנקבעו כאמור – יפקע הצו בתום התקופה האמורה, אלא אם כן הורה בית המשפט על הארכת התקופה ב־30 ימים נוספים, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring