Skip to main content

Law1998

Section 13 of חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998, תוקפן של תקנות בענין הסכמים בין־לאומיים מסוימים.

This section is in פרק ב׳: הוראות כלליות

13. תוקפן של תקנות בענין הסכמים בין־לאומיים מסוימים

נקבעו בהסכם בין־לאומי שמדינת ישראל צד לו, הוראות בענינים המפורטים להלן והותקנו תקנות לביצוען, יהיה להן תוקף של דין על אף האמור בחוק זה או בכל חוק אחר:

(1)המצאת מסמכים, הוכחת תוכנם, אימותם ואישורם;

(2)גביית עדות, הצגת מסמכים;

(3)אורך התקופה הקבועה בסעיף 26(א)(1) סיפה;

(4)מתן סעד משפטי, ללא תשלום, לאזרחים של מדינות אחרות או לתושביהן;

(5)פטור מאגרות בית משפט, ממס בולים ומתשלומים אחרים בשל פעולות המבוצעות מכוח חוק זה, או הכרוכות באכיפת פסקי דין חוץ;

(6)פטור לאזרחים של מדינות אחרות או לתושביהן ממתן ערובה לכושר פירעון, בתובענות, בערעורים ובבקשות לאכיפת פסקי דין חוץ.

פורסמו תקנות העזרה המשפטית למדינות זרות לביצוע אמנת שטרסבורג (עזרה הדדית בענינים פליליים), תשל״ה–1975.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring