Skip to main content

Law1998

Section 5 of חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998, סירוב לבקשה.

This section is in פרק ב׳: הוראות כלליות

5. סירוב לבקשה

(א)שר המשפטים רשאי לסרב לבקשה, אם התקיים אחד מאלה:

(1)הפעולה עלולה לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל, בבטחונה, בתקנת הציבור, בשלום הציבור או בבטחונו, או בענין חיוני אחר של המדינה;

(2)הבקשה לעזרה משפטית היא בשל עבירה בעלת אופי מדיני או בשל עבירה אחרת הקשורה לעבירה בעלת אופי מדיני;

(3)הבקשה לעזרה משפטית קשורה להליך שמטרתו לפגוע באדם בשל דעותיו הפוליטיות או בשל מוצאו, או בשל השתייכותו לגזע, לאום, דת, מין או קבוצה חברתית מסוימים;

(4)הבקשה לעזרה משפטית היא בשל עבירה צבאית או בשל עבירה פיסקאלית;

(5)הבקשה לעזרה משפטית היא בענין פלילי ולא ניתן, על פי הדין בישראל, לבצע פעולה הדומה לפעולה המבוקשת;

(6)המדינה המבקשת נמנעת מלבצע פעולות דומות לבקשת מדינת ישראל או אזרח ישראלי, או אינה מעניקה להם הקלות כהקלות המוענקות לפי חוק זה;

(7)עשיית הפעולה כרוכה בנטל בלתי סביר על המדינה.

(ב)סירב שר המשפטים לבקשת העזרה המשפטית או לעשיית פעולה על פיה, יודיע למדינה המבקשת את עילות הסירוב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring