Law2000The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4ד of חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000, סמכות עיכוב, מניעת כניסה או הרחקה של רכב מנתיב מהיר.
4ד. סמכות עיכוב, מניעת כניסה או הרחקה של רכב מנתיב מהיר
תיקון: תשס״ו
(א)פקח רשאי למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב יציאת רכב מנתיב מהיר, ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מהנתיב המהיר לדרך שיורה לו, אם יש לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
(1)הנהיגה בנתיב מהיר אסורה לפי הוראות חוק זה או הוראות כל דין אחר;
(2)לא שולם חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב בנתיב המהיר או שהרכב הוא רכב שיוך שאליו מיוחס חוב חלוט שלא שולם;
(3)נעשה מעשה ביחס לרכב שיש בו כדי למנוע את זיהוי החייב או את החיוב באגרה בשל אותה נסיעה;
(4)אחד הנוסעים ברכב פגע במערכת גביית האגרה.
(ב)עיכב פקח רכב, או מנע את כניסתו לנתיב מהיר לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לנוהג ברכב את העילה שבשלה מעוכב הרכב או נמנעת כניסתו.
(ג)עיכב פקח רכב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג בפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב.
(ד)סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו לפי סעיף קטן (א), רשאי הפקח לפנות את הרכב מהנתיב המהיר, בין בעצמו ובין באמצעות רכב גרירה.
The text on this page is adapted from the entry חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.